המלצות להפחתת התערבויות רפואיות בלידה של הקולג האמריקאי לרפואת נשים ומיילדות – 2017

מה היא הדרך הטובה ביותר לסייע ליולדות להגיע ללידה מוצלחת ותחושת סיפוק גבוהה במינימום התערבות רפואית?

כמה זה משמח ומרגש לראות את הרפואה מתקדמת מספיק ומסוגלת לנהל שיח על החשיבות של חוסר התערבות רפואית בלידה.

הקולג’ האמריקאי למיילדות וגניקולוגים/ות (The American College of Obstetricians and Gynecologists) התכנס לוועדה בה השתתפו גניקולוגים/ות, מיילדות, אחיות, יולדות ותומכות לידה שעסקה בהגבלת התערבות במהלך לידה. הועדה דנה בדרך הטובה ביותר להביא את היולדות ליעדים שלהן במינימום התערבו רפואית.

אנחנו מביאות לכן את עיקר ההמלצות של הועדה:

1. ניהול לידה מותאם אישית – כאשר אישה מגיעה לתל”מ בלידה ספונטנית, מנח ראש, ניהול הלידה יכול להיות מותאם באופן אישי (תלוי התקדמות, מצב רפואי של היולדת והעובר) ולכלול טכניקות לא תרופתיות להקלת כאב.

2. לאפשר לכל יולדת את הזמן שלה – כניסה ללידה פעילה יכולה להתעכב ליולדות הנמצאות בשלב הלטנטי (השלב השקט של הלידה) אם מצבן ומצב העובר מאפשר זאת. ליולדות אלו ניתן להציע יצירת קשר קבוע, תמיכה, ואמצעים לא תרופתיים להקלת כאבים.

3. תמיכה ביולדת עייפה ומותשת – ליולדות אשר סובלות מעייפות וכאב במהלך השלב הלטנטי, אמצעים וטכניקות של הוראות והסברה, תמיכה, שתייה (דרך הפה ולא דרך הוריד), תנוחות מנוחה ואמצעים לא תרופתיים להקלת כאב (מים, מסאז׳) יכולים להיות מועילים.

4. “אחת על אחת” – ישנן ראיות התומכות שבנוסף לטיפול הרפואי הרגיל, תמיכה נפשית מתמשכת ״אחת-על-אחת״ משפרת משמעותית תוצאות חיוביות ליולדות במהלך הלידה.

5. התערבות למטרות זירוז – במקרים של יולדות עם התקדמות נורמלית וטבעית של הלידה וללא ראיות למצוקת עובר, אין צורך בהפרדת קרומים או בקיעת מי שפיר במהלך הלידה אלא אם נדרש לצורך ניטור הלידה והעובר.

6. התמודדות עם כאב – שימוש “בסולם התמודדות” (coping-scale – מדד אלטרנטיבי לסולם הכאב הסטנדרטי) בשילוב עם אמצעים לא תרופתיים ותרופתיים להקלת הכאב, יכולים לסייע לרופאים/ות להתאים התערבויות באופן אינדיבידואלי על מנת להתאים לצרכיה של כל יולדת.

7. תנועה במהלך הלידה – אפשר לתמוך בשינוי תכוף של תנוחות במהלך הלידה על מנת לאפשר נוחות מירבית ליולדת והתמקמות אופטימלית של העובר וכל עוד הטיפול ביולדת וניטור העובר אינם נפגעים או יוצרים סיבוכים.

8. שימוש נכון בנשימות – כאשר יולדות אינן מאומנות לנשום בדרך מסוימת, הן נוטות לדחוף עם בית קול פתוח. בשל מידע חלקי בלבד על ההבדלים בין דחיפה ספונטנית לדחיפת וולסלווה (Valsalva Manoeuver) יש לעודד את היולדת להשתמש בטכניקה שהכי נוחה והכי אפקטיבית ומקלה עמה.

9. מנוחה תוך כדי לידה – בהינתן שאין סימנים ללידת ״בזק״, ניתן להציע ליולדות, ובמיוחד אלו עם הקלה אפידורלית, אפשרות לנוח/לישון שעה-שעתיים (אלא אם יש ליולדת דחף מוקדם יותר ללדת)

10. ירידת מים מוקדמת – אצל נשים שהגיעו לתל״מ עם ירידת מים מוקדמת, יש לאפשר המתנה לתחילת לידה ספונטנית וזאת לאחר שהוסבר ליולדת על הסיכונים הקיימים, ובהינתן שאין סכנה לעובר או לאם. יש לאפשר לנשים אלו תמיכה, עזרה וסיוע רפואי במהלך ההמתנה במידת הצורך. אצל יולדות שנמצאו עם GBS חיובי במקרים לעיל, אין להמתין עם מתן האנטיביוטיקה עד לתחילתה של לידה ספונטנית.

למאמר המלא: http://bit.ly/2kVzhns
תודה ל Tom Gal על התרגום
קרדיט לתמונה: http://www.megbrock.com/

שתפו ברשתות החברתיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *