טראומה בלידה

כ-50,000 נשים בישראל מדי שנה סובלות מהסימפטומים של תסמונת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) לאחר לידה. הידעתן?

נשים שיפנו לטיפול לרוב יאובחנו כסובלות מדיכאון אחרי לידה, או במקרה הגרוע לא יבקשו עזרה כלל בגלל בושה (אין מקום להודות במשהו שהוא פחות מאושר כשאת אמא, פחד שיקחו את ילדייך ממך ועוד) או במקרה הגרוע עוד יותר, יבקשו עזרה אבל לא יקבלו הכרה (העיקר שהתינוק בסדר, תתעסקי בעיקר, כולן עוברות את זה וכו').

פוסט טראומה (PTSD) קיבלה הכרה כמשהו שקשור להלם קרב, לגברים, בעוד שהיא פוגעת בעיקר בנשים. טראומה מינית, תאונה וכן, לידה. בלינק המצורף יש סרטון וידאו קצר על 'איך נראית פוסט טראומה' ומה סימני האזהרה. לא בכדי מדובר בגבר ואחד הסימנים הם התקפי כעס וזעם. אבל אנחנו יודעות ממחקרים שנשים נוטות לפגוע בעצמן ולא בסביב במצבי חרדה, דיכאון ומתח. את הסרטון הפיקה האגודה האמריקאית לפוסט-טראומה ותוך התייחסות גדולה להלם קרב. גם הלם קרב לא קיבל הכרה בהתחלה, רק אחרי שאלפי חיילים התמוטטו על החלום האמריקאי לא הייתה ברירה אלא להכיר בתופעה (ועדיין גברים רבים סובלים לבד).

גם טראומת לידה היא בעיה מושתקת שמעדיפים להתעלם ממנה. היום המאושר בחייך הוא לא תמיד כזה. הוא יכול להיות מאושר מאוד וגם להכיל בתוכו טראומה קשה, או שהוא יכול להיות לא מאושר כלל, יש טווח שלם של מצבים שעוד לא קיבלו את המקום הראוי להם – המקום אותו נשים מגדירות לעצמן ולאחרים.

אז מה הם הגורמים ל-PTSD אחרי לידה? (מתוך מצגת של מינדי לוי, מיילדת וחוקרת)

  • חוויה טראומטית בעבר (קבוצת הסיכון הגדולה ביותר היא נשים שעברו תקיפה מינית בעבר)
  • חוויה של איבוד שליטה בלידה 
  • Birth rape – נשים שמדווחות על הרגשה שעברו אונס בלידה
  • חוסר שיתוף פעולה בקבלת החלטות בלידה
  • שיכוך כאב לא משביע רצון (רצתה לידה טבעית ולא נתנו לה, לא נתנו לה משכך כאב) 
  • חוסר כבוד
  • חוסר פרטיות
  • לידה ארוכה
  • חוסר שביעות רצון מהטיפול 
  • יחס קר ומנוכר מהמטפלים
  • תמיכה נפשית לא מספקת (מצד בן\בת זוג, הורה, מלווה, צוות וכו)
  • פחד מוות לעצמה או לתינוק
  • טראומה חוזרת מלידה קודמת 
  • היריון לא רצוי
  • חתך חיץ ללא הכנה מראש וללא רשות
  • התערבויות רפואיות דחופות (אין זמן לעכל את מה שקורה)

יש אפשרויות שונות לטיפול, כל אישה והטיפול הנכון עבורה, בין אם תרופתי, הומופתי, פסיכולוגי או כל דבר אחר. החשיבות של הטיפול במקומה מונחת אבל, היקפים כאלו מצביעים על תופעה שהיא לא רק אישית ופתלוגית, אלא חברתית. הכרה בתופעה היא הצעד הראשון לטיפול במערכת ובחברה שמייצרת אותה.

אנחנו מקוות שהסרטון הבא בנושא PTSD יהיה של ועבור נשים, אבל גם מפה יש מה לקחת. שימו לב לנשים מסביבכן, שאלו לשלומן, תנו להן לדבר.

ואם את מזהה את עצמך בזה, תזכרי, את לא לבד. מגיע לך להרגיש טוב יותר ואת יכולה להרגיש טוב יותר.