טראומה ופוסט טראומה אצל מיילדות

ארגון המיילדות בישראל ערך מחקר שהתמקד במיילדות עצמן. המחקר התמקד באירועים שמוגדרים על ידי המיילדות כאירועים טעוני עקה, ובדק כיצד המיילדות מתמודדות עם אירועים אלו.
המחקר הוא מחקר איכותני שבמהלכו רואיינו שמונה עשרה מיילדות משישה בתי חולים שונים בארץ. הראיונות היו ראיונות עומק מובנים בחלקם, ובמהלכם התבקשו המיילדות לספר על אירועי עקה שבהם נתקלו במסגרת עבודתן, על הרגשות שעוררו בהן, דרכי ההתמודדות שהפעילו וההשפעה שהייתה לאירועים אלו על חייהן האישיים והמקצועיים. בניתוח הממצאים זוהו שני תחומים עיקריים: תגובות למצבי עקה והתמודדות עם מצבים אלו.
תוצאות המחקר הראו שמצבי עקה משפיעים על הזהות האישית והמקצועית של המיילדות, וכדי לסייע להן להתמודד בצורה טובה עם הרגשות וההשלכות של אירועים אלו, יש צורך במתן תמיכה, הן על ידי עמיתים והן על ידי ממונים, וכן יש מקום להדרכה ובקרה מקצועיים ומובנים כדי להפוך את הטיפול במצבי עקה במיילדות לחלק בלתי נפרד מהעשייה המחלקתית.

דברים אלו מתוך גליון מס' 75 של Israeli journal of Ob/Gyn, לסיכום המחקר (עברית) מתוך המגזין.

למחקר המלא של ד"ר הלפרין, ד"ר גולדבלט ואחרים (אנגלית)

כאב23-1

התמונה מתוך גליון 75 של Israeli journal of Ob/Gyn

שיתוף

טראומה בלידה – זיהוי, טיפול והחלמה

אנו מאמינות שאימא ותינוק בריאים הם אימא ותינוק בריאים בגוף ובנפש
הנה כמה כלים כדי לשבור את השתיקה סביב טראומה ואלימות מיילדותית

זיהוי טראומה מיילדותית

רוב האנשים חווים טראומה לפחות פעם אחת בחייהם. אף על פי שכל אישה יכולה לחוות לידה טראומטית, הסיכון גבוה יותר כשמדובר בנשים עם היסטוריה של התעללות מינית בילדות, אונס או טראומה אחרת. לידה היא חוויה טראומטית ב-25% מתוך כלל הלידות. ל8% מהנשים הללו יש סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), על פי מחקרה של שלומי-פולצ'ק (2014).

דעי שאת לא לבד.

לפעמים הגורם לחוויה הטראומטית הוא מקרה חירום רפואי או פציעה קשה, אך במקרים מסוימים לידה שנראית "רגילה", עם אימא ותינוק בריאים פיזית, מסווה בעצם אישה יולדת שהרגישה טראומה במשך או אחרי הלידה. נשים המגיעות ל"נשים קוראות ללדת" ולארגונים ועמותות ברחבי העולם העוסקים בזכויות הנשים היולדות עם הטראומה שחוו, מעידות על כך שלרוב הטראומה נובעת מהאופן שבו התייחסו אליהן במשך הלידה (חוסר כבוד לגופן ולהחלטותיהן) ולאו דווקא מהנסיבות הרפואיות הקשורות ללידה.
"טראומה בלידה היא בעיני המתבונן," מסבירה שריל טטנו בק (Beck), מרצה לסיעוד ומומחית בתחום לידות טראומטיות. היא מציינת שזה לא נדיר שאותה לידה נתפסת כרגילה מבחינת הצוות הרפואי וכטראומטית ליולדת. כפי שיולדת אחת הסבירה על לידתה: " נראיתי בסדר בגלל האפידורל, אבל הגעתי למקום מאוד שחור מבפנים, עם פלאשבקים. מתתי מפחד אבל אף אחד לא ידע את זה. עכשיו כשאני שוב בהיריון, אני בחרדות."

יש לאירוע סיכון גבוה יותר להיחוות כטראומטי כאשר:
• הוא לא צפוי
• הרגשת חוסר יכולת למנוע אותו
• היית נסערת מאוד בגללו
• אינך יכולה להפסיק לחשוב עליו, או
• אינך מסוגלת להיזכר בו

טראומה בלידה יכולה להשפיע לא רק על האישה היולדת. רוב הנתונים על טראומה בלידה מדברים על האם כמי שסובלת, אבל היום גם האב והמלווים האחרים מוכרים כמושפעים מטראומת הלידה. מבחינת אנשים רבים הפן המפחיד או מסכן החיים של הלידה הוא הגורם לטראומה, ואילו מבחינת אחרים זה יכול להיות פן אחר של הלידה כגון איבוד שליטה, חוסר הסכמה עם הליך רפואי או ההתנהגות של האנשים המעורבים.

הסימפטומים הרגשיים, הפסיכולוגים והפיזיים של טראומה כוללים:
• הלם
• כעס
• הכחשה וחוסר אמון
• חוסר תחושות רגשיות
• בדידות חברתית
• מחשבות טורדניות של האירוע
• פלאשבקים
• אשמה
• בושה
• עצב
• קושי בריכוז ו/או בעיות זיכרון
• חרדה, עצבנות או דריכות
• דופק מואץ
• חוסר תחושה, הרחקת אנשים
• נדודי שינה וסיוטים
• כאבי שרירים
• קשיים מיניים
• עייפות
• מתח שרירי

המשימה שלנו ב"נשים קוראות ללדת" היא לתת מידע, לתמוך ולאפשר. אנחנו מאמינות שכל אישה צריכה לקבל את ההחלטות שלה לגבי הצרכים שלה. כאשר אנחנו מתמודדות עם טראומה, לפעמים הדברים נראים הרי גורל וקשה לדעת מאיפה להתחיל.
הדאגה לעצמך היא חיונית. טיפול בעצמך אולי לא בסדר העדיפויות שלך, אך זו הזדמנות בשבילך לזהות איזה תחום בחייך זקוק לתשומת לב מידית. התחילי משם. לפעמים קשה לשים את עצמך בעדיפות ראשונה, אבל זהו צעד חשוב בדרך להחלמה ולשמירה על בריאותך. ככל שתקבלי עזרה מתאימה מהר יותר, כך גם ישתפרו סיכויי ההחלמה שלך בזמן קצר ככל האפשר.

לעדות על יחס בלתי הולם והפרת זכויות בלידה
לקו ליולדת – קו סיוע לנפגעות בהליכי הריון ולידה

מידע חשוב לאימהות

אם הייתה לך לידה קשה או טראומטית, חיוני שתקחי לעצמך את הזמן לבחון איך מרגישה כלפי חווית הלידה שלך ושתתני תשומת לב לסוגיות שדורשות אותה.
לטראומה מיילדותית יש אפקט דומינו אצל האישה. אבות ובני זוג גם יכולים לחוות טראומה מלידה קשה. מחקרים מראים שתומכי אישה בלידה (במיוחד דולות ומיילדות) חוות לעיתים קרובות טראומה משנית. טראומה מסוג זה יכולה להשפיע על הזוגיות ועל התא המשפחתי. בנוסף, מחקרים באפיגנטיקה מעידים שאישה יכולה להעביר את הטראומה לתינוק ברחמה.
מאוד חשוב לזכור שלכל אישה יש תגובה הייחודית לה לטראומה וגם לתהליך ההחלמה. אין צורה נכונה להתקדם בתהליך ההחלמה, ועל כל אחת למצוא את הדרך שלה. לפעמים נדרשים חודשים או שנים כדי לעבד ולקבל את הזכרונות והרגשות הקשורים לטראומה. חשוב למצוא איש מקצוע או קבוצת תמיכה שיכולה לתמוך בך בתהליך ההחלמה, וחשוב מכך שתהיי סבלנית ואוהבת עם עצמך. תני לעצמך זמן להתאים את עצמך לתהליך ההחלמה בדרך שלך.
הרבה נשים שנושאות טראומה מהלידה אינן סובלות מכל תשעת הסימפטומים הנדרשים לאבחון PTSD, אבל הן סובלות מטראומה. לא משנה איפה את נמצאת בספקטרום, מגיע לך איזון, בריאות והגשמה בחווית האימהות.

החלמה מטראומה

ישנן דרכים רבות שבהן אפשר לעזור לעצמנו להחלים מטראומות בזמן ובדרך שלנו. כל משפחה עם תינוק שהגיח לעולם מבינה עד כמה תמיכה היא דבר חשוב, אבל כשמדובר במשפחות הנושאות טראומה, תמיכה יכולה לייצר את ההבדל בין הישרדות לשגשוג.

הנה מספר רעיונות שהורים טריים יכולים לשקול בהליך ההחלמה שלהם:

לבקש עזרה – זה אינו סימן לחולשה אלא לאומץ, כאשר מישהו מבקש עזרה בעת הצורך. כדאי לשקול בקשה מחברים או משפחה לניהול רשימת ארוחות שיביאו לכם, כדי לצמצם את המטלות שאתם מתמודדים אתן.
סידור שינה – תשקלו לבקש מחברים או משפחה לבוא לשבוע או שניים לעזור לכם, כדי שתוכלו לישון בלילה. אפשר גם לקחת עזרה של דולה פוסט-פרטום שתתמוך בהתאקלמות של תינוק חדש. שינה היא דבר חיוני למצב הבריאותי והנפשי כדי להחלים אחרי לידה.
עט הקסם – בשביל הרבה אנשים כתיבה ביומן האישי או כדי לחלוק את זה עם אנשים היא סוג של תרפיה. אפשר לשקול לכתוב לרופאה או למיילדת שלך, למקום הלידה, לתומכת הלידה, כדי שהם ידעו מה החוויה שהתקבלה אצלך ומה הרגשות שלך לגבי הלידה, את יכולה להיעזר בקו ליולדת עבור זה. מספר נשים מבקשות את התיק האישי שלהן, משוות את זכרונן עם הכתוב וממלאות לעיתים פערים בזמן או בתקשורת. לפעמים זה עוזר, לפעמים זה חסר משקל ולפעמים זה מערער. זוהי בחירה של כל אישה אם יהיה זה צעד נכון מבחינתה בתהליך ההחלמה.
לפעול – אם את מרגישה צורך לעשות יותר, את יכולה להגיש תלונה במילוי דף זה ו/או לפנות לקו ליולדת. על פי חומרת המקרה, כדאי לשקול אפשרות של הגשת תביעה, אם כי זה יכול להיות תהליך ארוך ומייגע.
לדבר – לדבר עם חברים ומשפחה תומכים על הרגשות שלך, למצוא קבוצה תומכת של נשים עם לידות טראומטיות, ללמוד על פוסט טראומה, דיכאון אחרי לידה ועל חרדות.
ללמוד ממומחיות – לדבר עם נשות מקצוע תומכות שיכולות לעזור לך להבין מה קרה בלידה.
ריפוי עצמי – לתרגל באופן עקבי טכניקות הרפייה, להפחית את רמת הלחץ והחרדה ולנסות להקפיד על שעות שינה מספקות.
סימני מתח – לפעמים נשים עם רקע של טראומה מתעלמות מהרגשות ותחושות גופניות, ולא מבינות שחלק מהתופעות הן בעצם תגובה ללחץ. היכרות עם סימני האזהרה יכולה לעזור בזיהוי ולמנוע התמוטטות.
יום יום – אין זמן מוקצב להחלמה, וחלק מהתהליך כולל גם "כשלונות". ההחלמה אינה תהליך לינארי רציף. כדאי להיות מודעות לכך שיש גם "נסיגות", להכיר בהן ובכך שהן חלק מהדרך ולבקש תמיכה כדי להמשיך. כולנו מועדות ונופלות. תמיכה ראויה יכולה לסייע לנו לקום ולהמשיך ללכת.

זכרי, את לא לבד ולא צריכה להיות לבד.

הטקסט מתורגם בתרגום חופשי מהאתר של תנועת "Improving Birth" האמריקאית

שיתוף

עדות לידה – חתך חיץ ללא הסכמה

"המיילדת אומרת שחייבים לחתוך, שהוא יתקע או שאני אקרע לגמרי. היא מתכוננת לחתוך. אני צורחת לה "לאאא!!!"
*****************

אלפי נשים, נחתכות על-ידי מיילדות ורופאים בלידה מדי שנה בישראל.
פעמים רבות החיתוך נעשה מבלי לקבל הסכמה של היולדת, ולעיתים אף מבלי לידע אותה טרם החיתוך.
מדובר במעשה טראומטי ומכאיב, מדובר בהפרה בוטה של הזכות של כל אישה על גופה.
לפי חוק זכויות המטופל, סעיף 13: ״לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת"

הנה סיפור אחד מיני רבים שהגיעו אלינו, על תופעת חיתוך יזום ללא הסכמת היולדת.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
עדות לידה, אסף הרופא

שבוע 38 – זו הייתה הלידה הראשונה שלנו.

חודש תשיעי – יום לפני ערב פסח, שש בבוקר ירידת מים בטיפטופים. אני מעירה את בעלי ואומרת לו שנראה לי שהגיע הזמן. הוא קם במהירות ואני מתארגנת לי בסבבה. בינתיים מתזמנת כל 10 דקות ציר, כואב אבל נסבל. קצת לפני 15 אנחנו באוטו מרופד במגבות בדרך לאסף הרופא. כל 8 דקות ציר. פקקים. פקקים ארוכים.

מגיעים לבית החולים, נכנסים לקבלה – תמלאו פרטים, תעשי בדיקת שתן, חוקן, וכמובן, מוניטור. רק כמה דקות. תשכבי, פתיחה 4 – הולכים לחדר לידה, מבקשת להתקלח. נועלת את עצמי במקלחת והמים החמים מרגיעים כל ציר בצורה מושלמת! המיילדת צורחת עליי לצאת, שהתינוק לא יצא לי שם… "אפידורל?" היא שואלת. עוד כמה כואב זה יכול להיות?

עולה למיטה, פתיחה מלאה, מבקשת ללדת בכריעה, או על שש, המיילדת מסרבת בטענה שהתינוק יפול והיא לא תוכל לתפוס אותו. כואב לי. אין לי כוח להתווכח, ורוצה לשמור על אוירה חיובית. שוכבת.

״אוטוטו״ היא אומרת לי להתכונן ללחוץ, מרגישה את הצירי לחץ. הם חזקים אבל קצרים, הראש כמעט בחוץ.
ירידות בדופק. היא רוצה לחתוך, אני מתחננת שלא, ומבטיחה ללחוץ חזק יותר, היא עושה לי עיסוי עם שמן שמרגיש ממש רע וכואב לי. לוחצת את נשמתי, אבל מרגישה שהשכיבה פועלת לרעתי. היא אומרת שחייבים לחתוך, שהוא יתקע או שאני אקרע לגמרי.
היא מתכוננת לחתוך. אני צורחת לה "לאאא!!!"
היא אומרת שאני לא ארגיש את זה כי היא תחתוך באמצע ציר וזה לא יכאב. מתפללת שלא יגיע ציר, אני הולכת להרגיש איך חותכים אותי באזור הכי רגיש ללא הרדמה!
אני שומעת אותה מדברת עם מיילדת צעירה מגרמניה ומסבירה לה איך חותכים בישראל באלכסון ואני שומעת כל מילה. הבנתי, אני הולכת להיות דוגמנית לסטודנטית הזו.
הסטרס עולה, הציר מגיע ואיתו המספריים.

הרגשתי ה-כ-ו-ל!
אפילו שמעתי את רעש החיתוך.
הצמרמורת עדיין עוברת בי כשאני נזכרת.

היא מדריכה אותי ללחוץ גם בלי ציר כמה שאני יכולה, כבר רואים את הראש: "יש לו שיער!" היא אומרת לי שזה אוטוטו נגמר ואני לא מאמינה, היא לוקחת לי את היד ושמה על ראשו, זה נותן לי כוח ואני לוחצת! הכי חזק שיכולתי!

10:56 הוא בחוץ! אני בשוק!

כבר לא כואב כלום. היא שמה לי אותו על הבטן.
המיילדת מכינה את בעלי לחתוך את חבל הטבור, אני מבקשת לחכות. היא אומרת משהו מפחיד על עודף דם ואני, אחרי לידה, מלאת אנרגיה ובו זמנית חסרת כוחות לויכוחים. אומרת לה רק עוד קצת. בעלי חותך את החבל. לוקחים אותו מיד לשקילה, עוטפים אותו ומביאים אותו לבעלי.
לוחצים לי חזק על הבטן שתצא השליה, היא יוצאת, זה כואב, אני מרגישה את החתך. כולי דם ומקוניום שיצא ממנו ממש כשהגיח לעולם.
מים עם סבון רותחים! רותחים!!! נשפכים עליי כאילו אני חפץ דומם ללא רגש.

הרופאה מגיעה לתפור. צעירה, רצינית, מרגישה שאני האישה המיליון שהיא רואה בשעה האחרונה. אין חיוך, אין זמן להסברים. אמרתי לה שתתן לי שניה כי הכול שורף שם. היא ממש התעצבנה שאני לא היחידה ושאין לה זמן לחכות.
אני רק עוד גוש בשר שקרעו אותו, ועכשיו צריך לתפור ולתקן. היא מזריקה לי חומר הרדמה מקומי.

נפלא, אפשר לנשום.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

זכותך לבחור אם את מעוניינת בחיתוך יזום של איבר מינך – זה הגוף שלך!
זכותך להיות קודם כל מיודעת על ההליך בטרם יבוצע, ולא פחות מכך זכותך לסרב.
זכותך לדרוש, אם כבר הסכמת לחיתוך, שיבוצע תחת הרדמה (אפידורלית או מקומית)
אם סרבת לחיתוך, ונחתכת בכל זאת – זאת תקיפה, וזה מנוגד לחוק. (לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין)

להסבר אודות זכותך להסכמה מדעת — > http://bit.ly/1SzrwRV

האם ידעתן שרבים מהרופאים והמיילדות מאמינים שאין צורך לבקש את הסכמת היולדת לביצוע החתך?
האם ידעתן שבחלק מבתי הספר למיילדות אפילו לא מלמדים שחתך ללא הסכמה הינו תקיפה?

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

משנת 1900, עם מעבר הלידה לבית החולים, סברו הרופאים שהטכנולוגיה עדיפה על הליכים טבעיים והחלו לבצע חיתוך של איבר המין באופן כמעט אוטומטי. בעבר האמינו שהחיתוך מגן מפני נזק ברצפת האגן ומפני קרעים בפי הטבעת.

הנה מחקר שנעשה בסורוקה בשנת 2012 ובדק 160,000 לידות ומצא כי החיתוך עצמו אינו מקטין את הסיכון לקרע. ולמעשה אפילו מעלה באופן מובהק את הסיכון לקרעים בדרגה 3-4 (קרעים בדרגה חמורה יותר) הדבר נכון גם במקרים של לידה מכשירנית (למחקר –>http://1.usa.gov/1OyvPcg)
בעקבות המחקר הזה אחוז האפיזיוטומי בסורוקה ירד ממעל 30% למתחת ל 5%.

איך יכול להיות שמערכת הבריאות שלנו מכירה את המחקר הזה ואף בית חולים חוץ מסורוקה לא מיישם אותו?

מחקרים אחרים מראים כי ההחלמה מחיתוך יזום ארוכה יותר מאשר מקרעים ספונטניים.

**ארגון הבריאות העולמי** קבע כי רף החיתוכים היזומים יעמוד על מקסימום עשרה אחוזים, וזה באמת שעור החתכים היזומים באירופה. בארה"ב הוציא ארגון הגינקולוגים הוראה לבצע חיתוך במצבים קריטיים לאם ולתינוק בלבד. (http://bit.ly/1SzpXTM)
בישראל, כפי שאפשר לראות בתמונה, הממוצע גבוה בהרבה.

שימו לב שישנם בתי חולים (ביניהם מאיר ואיכילוב) שאינם מדווחים על הסטטיסטיקות שלהם
מה הם מסתירים?
זכותנו לדעת מה נהוג בבית החולים אליו אנחנו ניגשות ללדת.

למרות שמחקרים מצאו כי קומפרסים חמים מורידים את אחוז הקרעים החמורים, הנושא כלל לא נלמד בבתי הספר למיילדות בארץ. (http://bit.ly/1PqFC1g)

אנחנו יודעות שבמקרים קיצונים של מצוקת עובר אכן יש אינדיקציה לביצוע חתך.
יש לשמור את המספריים למקרים אלו בלבד

בנוסף , נהוג בארץ בכל לידת ואקום לבצע חתך, זאת למרות שאפילו נייר העמדה הישראלי בנושא מציין כי אין חובה לחתוך בעת ביצוע ואקום.http://bit.ly/1ZETDy5

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

האם חתכו אותך במהלך הלידה? האם הודיעו לך מראש על כך?
ביקשו את רשותך? האם נתת את הסכמתך לביצוע החיתוך?
האם הובהר לך שזכותך לסרב? האם דרשת הרדמה מקומית ולא נענו לדרישתך?

כתבי לנו בתגובות על החוויה שלך בלידה, זה חשוב לנו וחשוב ליולדות אחרות ללמוד מניסיונכן.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
בנוסף, נודה לך מאוד אם תוכלי למלא את הטופס הבא:
http://bit.ly/1N9TknL
תיעוד המקרים יסייע לנו להראות לבתי החולים ומשרד הבריאות את היקף התופעה ולהביא לשינוי ממשי

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
הפוסט המקורי פורסם בעמוד הפייסבוק שלנו ב21.1.16 ונשים רבות שיתפו במקרים דומים:
http://bit.ly/1XxRjcp

12508976_961647283923254_3036711104937716254_n

 

 

שיתוף

עדות על הפרת זכויות ואלימות בלידה

עמותת נשים קוראות ללדת לקחה על עצמה לטפל בנושא האלימות המיילדותית. כדי לפעול על מנת שאף אשה לא תחווה יותר יחס משפיל בזמן הלידה.
כמו כן, אנו מטפלות בכל מקרה בו הופרו זכויותיך בלידה. כגון- זכותך להסכמה מדעת

לשם כך הקמנו את ׳קו ליולדת׳ שמטרתו לתת מענה לנשים שנפגעו או זכויותיהן הופרו בלידה.

אנו פועלות על מנת לתעד את המקרים במטרה לפעול מול בתי החולים ומשרד הבריאות ולהראות את היקף התופעה ולהביא לשינוי. לטופס עדות על יחס לא מכבד בלידה ואלימות מיילדותית

לפי חוק זכויות החולה:
סעיף 6 :״מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.״ לכל אשה מגיע יחס מכבד, מעצים ותומך, כל אשה זכאית לקבל את מלא המידע ושהצוות יתמוך בהחלטותיה.

סעיף 13: ״לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.״

אם נאמר לך משפט מזלזל, או התיחסו אליך בצורה לא נאותה
אם לא קיבלת הסבר על טיפול, אילצו אותך לעבור ניתוח קיסרי או חתך חיץ (אפיזיוטמיה) בלי שנתת לכך הסכמה מדעת
נודה לך מאוד אם תוכלי למלא את הטופס הבא.
תעוד המקרים יסייע לנו להראות לבתי החולים על היקף התופעה ולהביא לסיומה.
הפרטים האישיים שלכן לא יעוברו לשום גורם אחר (לרבות בתי החולים) ונועדו לשם אימות המידע בלבד.

חשוב לציין שאין אנו מתייחסות רק ללידה עצמה אלא לכל טיפול גינקולוגי, בין אם מדובר בזמן ההריון, הפלות, לידה שקטה ומשכב לידה. אתן יכולות לשתף אותנו בחוויות שלכן ממיון נשים, ליווי הריון, רופא/ת נשים, אשפוז במחלקות הריון בסיכון, מחלקת נשים ויולדות.

אם את אשת צוות או שהיית עדה ליחס לא מכבד או הפרת זכויות אחרת, תוכלי גם את למלא את הטופס.
הפרטים של מוסרת המידע בשום אופן לא יועברו לבית החולים

לטופס: http://bit.ly/1N9TknL

שיתוף

בתקשורת

9.4.16 – חדשות השבת "אלימות מיילדותית"
כתבתה של נחמה יהושפט בערוץ הראשון על אלימות מיילדותית בבתי החולים בארץ, לא רבים מכירים את המונח הזה, אבל נשים רבות חוו אותו, לעיתים קרובות -אף בלי לדעת.

לכתבה :https://www.youtube.com/watch?v=a_guvfXxqr4

______________________

19.1.16 – רוצות שינוי: "נשים יולדות מקבלות יחס רע שפוגע בטיפול. זה חייב להשתנות"
גבי גזית שוחח ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם קשת קורם מהעמותה "נשים קוראות ללדת", שסיפרה: "נשים שילדו לפני 30 שנה מספרות על החוויה בבכי"

לריאיון:
http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-522599

_______________________

10.9.12 – נשות העולם מתאחדות במאבק למען לידות בית.
ליום אחד מתאגדים פעילים למען חופש בחירה של נשים בלידה: בחמישי ה-20 בספטמבר ייערכו 1,000 הקרנות ברחבי העולם של הסרט הדוקומנטרי "החופש ללדת", וגם בישראל, במטרה להפוך נשים מודעות לזכויותיהן ולראות בלידה אירוע מעצים.

לכתבה בYNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4278915,00.html
_______________________

16.10.12 – פגעו בך בחדר הלידה? נולד קו חם חדש ליולדת.
לא מעט נשים בישראל סופגות יחס מזלזל והפרה של זכויותיהן בלידה, כולל אי שיתוף בהחלטות רפואיות, אי הצגת הצוות המטפל והעלבות בוטות. קו חם חדש יסייע לנשים שנפגעו להגיש תלונה רשמית ולעבד את החוויה הקשה.

לכתבה בYNET:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4292893,00.html

______________________

שיתוף

החזון שלנו

"לכל אשה הזכות ללדת כרצונה בסביבה חופשית ותומכת."
ד"ר מישל אודנט, מחלוצי הלידה הטבעית

זכותכם לבחור את מקום הלידה,
לבחור את המלווים בלידה,
לבחור בטיפול המתאים לכם מתוך ידע, הבנה והסכמה
ללדת באווירה תומכת ומעצימה

לתינוקות שלכם מגיעה כניסה רכה לחיים.
זכותם להיות אתכם בהתאם לרצונכם,
לקבל טיפול רפואי בידיעתכם ובאישורכם,
לקבל אהבה, הגנה והזנה על פי צורכיהם, ללא הגבלה.

"נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" היא תנועה חברתית הפועלת מאז מרץ 2001, בעקבות תחושה כללית של חוסר שביעות רצון מיחסה של מערכת הבריאות בישראל ליולדות ולילודים. כיום מונה התנועה כתשע אלף עוקבים ומדי יום מצטרפים חדשים, הקוראים, לחופש בחירה בלידה ולהטבת התנאים המי ילדותיים. אנשי התנועה מאמינים שהבראת הלידה הינה חלק מהותי מהבראת החברה
חברי התנועה מאמינים כי ניתן לקיים לידות בדרך המכבדת את בחירתה ורצונה של האישה ומגובה בטיפול רפואי הולם, כמו כן, מאמינים כי יש לאפשר לילודים כניסה רכה לחיים, שהות ליד האם ועל גופה בהתאם לרצונה ומתן טיפול רפואי באישורה ובנוכחותה.

אנו קוראים להקמת מרכזי לידה מחוץ ובתוך בתי חולים, למיסוד לידות הבית ולשינוי הגישה בבתי החולים כך שהאישה תעמוד במרכז התהליך.

אנו מבקשים להעלות את מודעות הציבור לאפשרויות ולזכות הבחירה בלידה, להפנות נשים לקבלת ליווי מתאים בלידה ולספק כלים לבחירת מקום לידה ידידותי ליולדת ולילוד.

כשהוקמה התנועה נבחרו שלושה אפיקי פעילות:
תקשורתי- העלאת מודעות לנעשה בחדרי לידה, לאפשרויות שעומדות בפני היולדת, לאי צדק חברתי (מניעת מענק לידה מיולדות בית, מניעת ליווי מיולדות בבתי חולים, הפרדת תינוק מאימו בניגוד לרצונה, הפרדת יולדת מילוד הזקוק לאשפוז…)
פוליטי – פעילות חקיקה בכנסת.
הקמת מרכזי לידה – החזון מדבר על פתיחת מרכזי לידה מחוץ לכותלי בתי החולים בישראל שיאפשרו עבודה תומכת של מיילדות למען נשים וליווי בקהילה –לפני ואחרי לידה. כיום ישנם משקיעים ואף יולדות המעוניינים באפשרות זו, אולם תיקון החקיקה שיאפשר זאת עדיין לא הושלם ולכן יש להמשיך ללחוץ על המערכת הפוליטית ולעודד יוזמות עצמאיות.

" אנו רואים בחזוננו מרכזי לידה זמינים בכל רחבי הארץ ונשים מודעות שמגיעות ללידה כשהן יודעות מה רצונן ומאמינות ביכולתן ללדת. נשים אלו יפגשו צוותים תומכים שיעודדו ויחזקו אותן, ידברו בכבוד ויהיו קשובים לצרכיהן וכן סביבה ביתית המאפשרת אינטימיות ורוגע החיוניים לתהליך הלידה."

חזון זה מצריך שיתוף פעולה מלא מהצוותים הרפואיים שיאמינו ביכולת היולדת ימנעו מהגבלת יולדת בבחירת מלווים, ימנעו מטיפול רוטיני ויעדיפו טיפול אישי. לא יתערבו, יחתכו, יזרזו, יפקעו מים, אם אין צורך רפואי. יאפשרו ליולדת לנוע במרחב ולא יחייבו שימוש במיטת הלידה. יקצרו בניטור, לא יציעו אפידורל – ליולדת שאינה רוצה בכך. יקישו בדלת לפני כניסה לחדר, יזדהו, יביטו בעיניה ויבקשו אישור להעניק טיפול. הם יאפשרו ליולדת לקבל חוות דעת נוספת על הטיפול המוצע. ידברו אליה בכבוד ובאהדה, יניחו לה ללחוץ לפי הצורך הרפלקסיבי שלה, יעודדו שהיית האם והיילוד בצוותא לאחר הלידה, בהתאם למחקרים המדברים על חשיבות הביות להצלחת הנקה וחיזוק קשר אם-ילד ובניגוד למדיניות המקובלת במספר מרכזים רפואיים.

אנחנו מאמינים שלכל אישה יש קול ורצון. הקולות שונים, הרצון שונה והחוויה שונה. אישה יכולה לבחור ללדת בבית, ללדת במרכז לידה, או בבית חולים, עם התערבות או בלי התערבות ועדיין לדעת שמגיע לה כבוד ויחס ראוי. חשוב שתוכל לצאת מחווית הלידה בידיעה שהיתה זו הלידה המתאימה לה ביותר. המסר שלנו ליולדת הוא:
"דעי מה את רוצה, לימדי את החומר וזירמי עם מה שבא. לפעמים המציאות מפתיעה אותנו ויש שינויים שעלינו לקבל, אבל כשאנחנו מכבדות אותה ואת עצמנו החוויה נשארת חוויה מעצימה."

הצטרפו אלינו. מגיע לכם כבוד. לנו ולכם הכוח לשנות – הרבה טוב

שיתוף

תגובת העמותה אל חוזר משרד הבריאות הנוגע ללידות בית

הסבר על ההבדל בין החוזר הישן לחדש

עדכון לגבי החוזר: אז למי ששמעה ולמי שעוד לא שמעה פרטים אלו עיקרי הדברים: במשרד הבריאות עומלים בימים אלו על טיוטה כמעט סופית אשר תוגש בעוד כעשרה ימים למנכ"ל משרד הבריאות. מדובר בהנחיות חדשות בנוגע ללידות בית. רוח המסמך כולו אינה מכירה באפשרות שלידת בית היא בחירה לגיטימית. המסמך פותח בהצהרה שהמקום הראוי ללדיה הוא בי"ח.

המסמך דורש מכל אישה שרוצה לידת בית לעבור בהצלחה מספר בדיקות בהריון – מדובר בבדיקות שלא כל אישה רוצה לעבור , וגם בדיקת אולטרסאונד שבועיים לפני תל"מ להערכת משקל. בנוסף על יולדת בית לקבל מכתב מרופא המצהיר על בריאות פיזית וגם על בריאות נפשית. ההנחיות לגבי התנהלות בלידה מגבילות ביותר. למשל בפקיעת מים אחרי 6 שעות חובה להתפנות ההמלצה היא שכל יולדת תתפנה לבית חולים תוך 24 שעות אחרי הלידה. בשפה של המסמך אישה שבוחרת להישאר בבית הרי היא מסרבת פינוי. כלומר ההנחה היא שכולן אמורות ללדת לבי"ח או להגיע לבי"ח מיד אחרי הלידה… בנוסף תינוקות בריאים לחלוטין צריכים להתפנות לבי"ח אם הם שוקלים פחות מדי או יותר מדי בלי קשר למצבם הכללי.

בגיבוש המסמך לא התייעצו לא עם מיילדות הבית ולא עם ציבור הנשים הבוחרות ללדת בבית. הזמן למחות ולערער הוא עכשיו. הבקשה שנמסרה היא לפעול כרגע באופן שישמיע קול חזק וברור אבל לא יעורר פרובוקציות כדי לא לחסום את האפשרות לשיח מול הגורמים המעורבים

לחוזר משרד הבריאות על לידות בית: חוזר משרד הבריאות על לידת בית המעודכן – 2012

תגובת העמותה לחוזר החדש

ליווי לידה פיסיולוגית (לידה המתרחשת במינימום התערבות) זוהי התמחות מיוחדת שיש לה פרקטיקה מבוססת, המבטאת גישה טיפולית ייחודית. ליווי כזה נעשה ע"י מיילדות מוסמכות או רופאים שהתמחו בכך.


מדובר בהתמחות מקצועית בעלת גוף ידע ייחודי המדגישה בין היתר את האוטונומיה של האישה היולדת. החוזר הנוכחי נכתב על ידי בעלי מומחיות אחרת, גם אם דומה, ועל כן נוצר פער גדול בין הצרכים והפרקטיקה של לידות חוץ אישפוזיות לבין הנהלים שמציע המסמך.
מאחר וההריון והלידה הינם תהליך פיסיולוגי שהינו חלק טבעי במעגל חיי האשה, יש לכלול, בנוסף למומחים הרלוונטים, את נציגות ציבור הנשים המעוניינות בלידה פיזיולוגית בכתיבתו, זאת על מנת ליצור נוהל אפקטיבי ורלוונטי, שיכבד את צרכיהן וישיג את הרצון של כולנו
לבטיחות, בריאות ולידה מיטבית.

למכתב המלא : תגובת עמותת "נשים קוראות ללדת" לחוזר משרד הבריאות על לידות בית

הבטים ביואתיים של החוזר לידות בית – פרופ נעם זהר

"אישה המבקשת ללדת בבית, אשר לטובתה, לטובת פרי-בטנה ולטובת הקשר ביניהם שואפת להימנע מן הסיבוכים, הסכנות והנזקים הכרוכים בחדר-לידה של בית חולים – זכאית לעידוד ולתמיכה של המדינה ושל משרד הבריאות, או לכל הפחות לכבוד ולהתחשבות, ולא לגישה העוינת המתגלמת במסמך זה, שיש בו הצרת צעדיה והפרת זכויותיה של היולדת כאדם אוטונומי."

למכתב המלא: הבטים ביואתיים של חוזר משרד הבריאות על לידות בית – פרופ נעם זהר

שיתוף

עשר סיבות טובות לציין את יום לידות הבית הבינלאומי

ב6.6 מתקיים יום לידות הבית הבינלאומי. למה צריך יום מיוחד ללידות בית? על מה המהומה?

1. למרות שבית הדין האירופי וארגון הבריאות העולמי קבעו שלכל אישה, בכל מדינה צריכה להיות נגישות ותמיכה מלאה ללדת איך ואיפה שהיא רוצה, בהרבה מדינות כולל ישראל יש תקנות וגזרות שמקשות על נשים רבות למשמש את זכותן. יום זה בא לקדם את הנגישות ללידות בית.

2. כי למרותש מיילדות הבית הן נשות מקצוע מיומנות ומוכשרות, הנותנות שירות מסור לנשים ומשפחות,ולמרות שהן פועלות לקידום זכויות ומימוש זכויות נשים, פעמים רבות היחס אליהן הוא יחס של זלזול, הן בחוק והן בחברה. יום זה בא להעצים, ולהודות למיילדות הבית. לתת להן חיבוק וחיזוק.

3. כי בישראל יש אפליה: אישה שבוחרת ללדת בבית, לא רק שהיא לא מקבלת כיסוי על הוצאות הלידה, וצריכה לשלם מכיסה הפרטי, היא אפילו לא מקבלת מענק לידה מביטוח לאומי. יום זה בא לדרוש שוויון מלא. לידת בית לא צריכה להיות לעשירות בלבד.

4. כי לידות הבית הן הסמן הקיצוני לחופש הבחירה בלידה בכל מקום. בכל מקום שאישה בוחרת ללדת מגיע לה לחוות בלידה כבוד, עוצמה, חופש תנועה, תמיכה, טיפול רציף, טיפול מבוססראיות, אהבה, הימנעות מהתערות מיותרת, מגע עור לעור עם התינוק, ביות מלא ועוד.

5. כי בתרבות שלנו נשים סופגות מגיל צעיר מסרים של פחד מלידה, בדיוק כפי שהן סופגות מסרים שהגוף שלהן לא מספיק יפה. היום הזה בא להזכיר ולחזק: נשים יודעות ללדת, נשים יכולות ללדת, והלידה היא מאורע מקודש, פיסיולוגי, טבעי ובריא.

6. כי הזכות לבחירה בלידה היא עניין פמיניסטי, עניין של זכות האישה על גופה. כי הזכות לבחירה בלידה היא סוגיה של זכויות אדם.

7. כי בלידות בית משתמר ידע אודות הפיסיולוגיה של הלידה האנושית, ידע חיוני זה מצוי בסכנת הכחדה.

8. כי למרות שלידת הבית היא בחירה לגיטימית, מבוססת ראיות ומחקרים נשים הבוחרות בלידת בית נאלצות להתמודד עם סטיגמה, לחצים, מבטים, שיפוט ודעות קדומות הנובעות מבורות. יום זה בא לבקש מבני משפחות, מרופאים ומקהילות: תמכו באמהות, תמכו בבחירות שלהן,האמינו בהן.

9. כי נשים רבות בכלל לא יודעות שיש אפשרות ללדת בבית. הן מגיעות לבי"ח מתוך ברירת מחדל.יום זה בא להעלות מודעות, לחנך לעשייה מתוך מודעות ובחירה. כי מי שלא יודעת מה האפשרויות שלה לא יכולה לבחור.

10. כי בלידת הבית באים לידי ביטוי ערכים רבים שבעידן המהיר, המנוכר והפוסט מודרני בו אנו חיים הינם מקודשים ויקרים יותר מתמיד. התקדמות בקצב לא מתועש, התכוננות לזמן פראי,משפחתיות, אנושיות, מגע ישיר עם הטבע ועם החיים עצמם, הקשבה לגוף הנשי, עוצמה נשית, אהבה, רכות, חמלה, הקשבה, חירות הפרט, כבוד, אוטונומיה, אמונה, קהילה. ביום זה קהילות ברחבי העולם מתאספות כדי לחזק את הבחירה בערכים אלו ולהעביר אותם לדורות הבאים.

אנא שתפו, כדי להעלות מועדות ליום לידות הבית הבינלאומי שיחול, כמו כלשנה בשישי לשישי.

Ten Reasons to Celebrate International Home Birth Day

6.6 is international homebirth day. Want to know what that’s about? Here are 10 of many more good reasons to celebrate this day.

1. Even though the European Court of Human Rights and the WHO both said women should be allowed full access to support their choices, so that they can give birth where ever they want, in many countries laws and regulations make it difficult for women to choose home birth. This day is about access to choice.

2. Even though homebirthmidwives are highly skilled professionals who give women supportive, devotedcare and advocate for women’s rights, health and empowerment, in many placeshomebirth midwives are treated with disrespect by legislation, criminalization andattitude. This day is about thanking, and embracing homebirth midwives. Becauseempowering midwives means empowering women.

3. In Israel (as in many places) Homebirth in an issue of discrimination; not only do women who chose homebirth have to pay out of pocket where hospital birth is free, they don’t even get the money other women get from the state for having a baby. This day comes to say: home birth shouldn’t be only for rich people.

4. Because when it comes to women’s rights in childbirth, homebirth is the marker for freedom everywhere. Where ever a woman decides to have her baby she deserves to be treated with respect and to experience freedom of movement, empowerment, support, continuity of care, evidence based care, love, freedom from harm and unnecessary interventions,skin to skin contact and optimal bonding with her baby, kindness and more.

5. In our culture women, from a young age, are taught to be afraid of birth. Just like they are taught their body isn’t good enough. This day comes to remind us: Women know how to give birth. Women can give birth. Birth is a sacred, normal, physiological event.

6. The right to chose about birth is a women’s right issue, it’s about a women’s right to her body. It isalso a human rights issue.

7. Homebirth preserves essential knowledge about the physiology and diversity of human birth. This crucial knowledge is in danger of being extinct.

8. Even though homebirth is a legitimate,evidence based choice many homebirth mothers face stigma, judgment, pressure,and stares. This day is here to ask: families, care providers and communities- please support mothers, respect their choices, empower, trust, and believe in them.

9. Many women don’t even know they have options, when it comes to birth. They go to the hospital because that is the default place to go. This day is about raising awareness, raising a generation of informed, thinking, educated women, who act out of free will and awareness.Because if you don’t know your options you don’t have any.

10. Homebirth brings to life values that in this post modern, industrialized era, many find to be more sacred and important than ever, such as: tapping in to natural rhythms, family, humanness, direct contact with nature and life, listening to the female body and wisdom,compassion, autonomy, respect, nonviolence, faith, community. On this day families around the globe come together to affirm and strengthen these values and to pass them on to the nest generation.

Please share this note, to celebrate international homebirth day

Thank you,

Marva Zohar,

Israel

שיתוף

סיכום המחקר על טיפול לא ראוי בנשים יולדות בעולם

ancsa 005The Mistreatment of Women during Childbirth in Health Facilities Globally: A Mixed-Methods Systematic Review

למחקר המלא: http://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371%2Fjournal.pmed.1001847

א. המאמר מצא שעל פי מידע אמין מחמש ארצות, בעיקר כאלו מפותחות ומערביות, נשים אוימו בכך שתינוקותיהן יקבלו טיפול לא טוב או שתוצאת הלידה תהיה לא טובה, ושזו תהיה תוצאה של התנהגותן תוך כדי הלידה. זה כלל גם איים באלימות אם האישה לא תמלא את הנחיות הצוות הרפואי, ואיומים במניעת טיפול רפואי. נשים אחרות דיווחו על כך שהואשמו במצב הבריאותי הגרוע שלהן \ של תינוקיהן.

ב. המאמר מצא על פי מידע אמין מעשר ארצות מכל רחבי העולם ורמות סוציואקונומיות שונות נשים דיווחו שהן חשו מופלות לרעה בשל מוצאן האתני או הגזעי.הן חשו זאת לכל אורך הלידה וזה השפיע על איכות הטיפול שקיבלו. זה גרם להן לרוב לחוש תחושת זרות (alienation) אל מול הצוות הרפואי. מהגרות ופליטות קיבלו טיפול לא מכבד (disrespectful) באופן קיצוני, ולעיתים גם נדרשו לשלם מחירים גבוהים יותר או שוחד. זה כולל נשים סומליות שעברו ברית מילה נקבית בקנדה, נשות רומה בבלקן, ופליטות אפריקאיות בדרום אפריקה.

ג. על פי מידע אמין מ13 ארצות (אבל יותר באפריקה), נשים ממעמד סוציואקונומי נמוך דיווחו שהן מופלות לרעה בשל כך. הן האמינו שהן קיבלו טיפול גרוע יותר והוזנחו בשל היותן עניות ולא מסוגות לשלם על שירותים או לשלם שוחד. הן הרגישו שהצוות הרפואי השפיל אותן בשל עוניין, חוסר היכולת שלהן לקרוא ולכתוב, או על מגוריהן בשכונות עוני או אזורים גפריים. במדינות אפריקאיות מסוימות זה היה תמריץ משמעותי מהימנעות להגעה חוזרת למתקנים רפואיים.

ד. מידע אמין מחמש ארצות (לא באזור או רמת הכנסה ספציפיים) הראה שנשים דיווחו על בדיקות וגינליות תכופות וכואבות תוך כדי הלידה. הן בראו את מספר הבדיקות שהן קיבלו כעודפות שלא לצורך וכפוגעות בערכן כאדם (dehumanizing). במרים מסוימים בדיקות וגינליות בוצעו בסביבה לא פרטית, ולעיתים קרובות נשים לא הסכימו לביצוע הבדיקה.

ה. מידע אמין מתשע מדינות – נשים דיווחו על סירוב של הצוות רפואי לסייע בהקלת כאב, ושתרופות מורידות כאב לא היו זמינות להן תוך כדי הלידה. הליכים כירוררגיים כגון חתך חץ בוצעו לעיתים ללא כל משכך כאבים. באזורים נטולי משאבים, זה קרה לרוב בשל חוסרים במלאי או בשל חוסר יכולת של המטופלת לשלם. במדינות עשירות נשים דיווחו שלא הוצעו להן משככי כאבים או שסורבו כאשר ביקשו כאלה.

ו. מידע אמין מ21 מדינות, 33 מחקרים, בכל רחבי העולם וברמות הכנסה שונות – נשים דייוחו לעיתים קרובות על עיכובים ארוכים בקבלת טיפול, ובצוות רפואי שלא הקדיש להן תשומת לב (inattentive), ושהזניח נשים תוך כדי לידה. נשים דיווחו שחשו לבד, שמתעלמים מהם ושהן ננטשו תוך שהייתן במתקן הרפואי, ושהרגישו שבקשותיהן לעזרה או תשומת לב מהצוות הרפואי נתפסו כעול על הצוות (an imposition). נשים רבות דיווחו על זמני המתנה ארוכים לפני שראו צוות רפואי או לפני שקיבלו טיפול רפואי. תחושות אלו של הזנחה (neglect) ונטישה (abandonment) היוו חסם עיקרי לטיפול רפואי עתיד במדית נמוכות הכנסה, שכן נשים העדיפו סביבה תומכת, אותה הן יכלו לקבל ממיילדות מסורתיות.

ז. מידע אמין מ22 מדינות מכל רחבי העולם ב28 מחקרים הראה שנשים הציגו קשיי תקשורת בין הצוות ברפואי והן עצמן כמשאירים אותם בחשכה (“In the dark”) לגבי הטיפול שלהן במהלך הלידה. נשים חשו חוסר שביעות רצון מהמידע וההסברים שסופקו להם על ידי הצוות הרפואי לגבי הטיפול שלהן והאמינו שהצוות הרפואי היה יותר מעוניין בלגרום להן לציית להנחיות שלהם מאשר לאפשר לנשים לשאול שאלות לגבי ההליכים שעומדים לבצע בהן. זה גרם לנשים להרגיש מרוחקים מהצוות הרפואי, לפחד מההליכים, ולהרגיש שהן לא משתתפות פעילות בחווית הלידה שלהם. נשים בבריטניה, ברזיל והרפובילקה הדומניקנית האמינו שהצוות הרפואי נמנע באופן פעיל מהעברת מידע למטופלות ותיארו את הצוות הרפואי כלא קשוב (unresponsive) לצרכי המטופלות.

ח. מידע מ21 מדינות מכל העולם ב26 מחקרים, אבל יותר בולט באפריקה – נשים דיווחו חוסר בטיפול תומך (supportive care) בזמן הלידה שלהם במתקן רפואי, ותפסו את הטיפול על ידי הצוות הרפואי כמכני, ונעדר נחמה (comfort) ודרך ארץ (courtesy). נשים חשו שהן לא קיבלו את הזמן ותשומת הלב מהצוות הרפואי על מנת שירגישו נתמכות ומטופלות באופן מספק. הן הרגישו שהצוות היה לא רגיש לצרכיהן, מה שהפך אותן לחסרות ביטחון, חרדתיות, ולבד. נשים רבות חשו שלידה במתקן רפואי יבטח תוצאות טיפול חיוביות עבורן ועבור תינוקיהן. אבל למרות שהן לרוב הרגישו שקיבלו טיפול טוב באופן טכני, החוויה שלהן נפגמה על ידי התחושה שהן לא נתמכות רגשית. נשים הרגישו שהן קיבלו טיפול כחלק ממערכת (systemized), מכני, וכזה שהתרכז לחלוטין בתוצאות טכניות ולא בטיפול תומך הכולל תקשורת רגישה ומגע עדין.
ט. מידע מ8 מדינות, כולן אך ורק כאלו עם הכנסה גבוהה או בינונית, דיבר על החפצה של נשים. נשים דיווחו שהפשיטו את כבודן (stripped of their dignity) במהלך הלידה בשל החפצה של גופן על ידי הצוות הרפואי. הן התנגדו לחשיפת גופיהן למספר רב של בעלי נתפקידים רפואים, ולפעמים אף בפני קבוצות גדולות של סטודנטים.

י. מידע מ11 מדינות מכל רחבי העולם – נשים דיווחו על חוסר בפרטיות באגפי הלידה וההתאוששות, ובאופן ספציפי בעת בדיקות וגינליות ובטניות. נשים נחשפו לחולים אחרים, משפחותיהם, ועובדי צוות רפואי.

יא. עובדי צוות רפואי שנדגמו במחקרים השונים דיווחו כיצד הסמכות ההיררכית במערכות הבריאות נתנה לגיטימציה לשליתה של הצוות הרפואי על פני נשים במהלך הלידה. אנשי צוות האמינו שהם יכולים להשתמש באמצעים קיצוניים או כופים (coercive) כדי לקבל שיתוף פעולה (compliance) מצד נשים. חלק מאנשי הצוות האמינו שהם לא מחויבים לספק טיפול לנשים שאינן משתפות פעולה (noncompliant). באופן כללי אנשי הצוות הרפואי קיבלו את הטיפול הגרוע בנשים כנורמה.

יב. אחיות-מיילדות הצדיקו את הטיפול הלקוי (mistreatment) בנשים על ידי הטענה שהן מנסות להבטיח תוצאה בטיחותית לאמהות ולתינוקות, ותירצו את השכיחות של התעללות פיזית כ"הכרח" על מנת להבטיח שיתוף פעולה (compliance) ותוצאות בטוחות, תוך שהן מאמינות שהן "forced by circumstances".

שיתוף

מדוע אני פמיניסטית לידה?

מאת: מריה סיקסקילר

אני פמיניסטית לידה. תלעגו אם תרצו ותקראו לי קיצונית. אבל לפחות תנו לי את העונג לדמיין את התרחיש הבא:

יש לך הריון בריא. יש לך רופא שאת די אוהבת. את מניחה שמפני שנשים סביב העולם עושות את זה, גם את יכולה ללדת תינוקת בריאה ושבאותו רגע שהיא תגיח לעולם תתאהבי בה. אין בעיה! את לא צריכה דולה מפני שאת חזקה ונחושה.

רק שהתאריך לידה המשוער הגיע ועבר, הרופא מתחיל לדבר על זירוז. כמה ימים אחרי התאריך המשוער שלך, הוא מאשפז אותך בבית חולים ונותן לך תרופות בכדי לגרום לרחם שלך לייצר צירים.

מפני שהצירים הללו חזקים יותר ממה שהם בטבע, את מבקש כמה שעות מוקדם מדי אפידורל שהאחיות לא מפסיקות להגיד לך לקחת. את נבדקת שוב ושוב לפתיחה אבל את עדיין בפתיחה 3 ס"מ. את רעבה – כמעט כבר 18 שעות מאז הפעם האחרונה שאכלת, למרות שהגוף שלך עובד קשה. אחיות ממשיכות להיכנס לחדר בכדי לשפר את מדידת הדופק לב העוברי של המוניטור.

פתאום יש הרגשה של רעש וסנוור ואת מתעייפת.

אחרי 24 שעות בבית חולים, הרופא נכנס ואומר לך שטכנית התינוק בסדר "בינתיים" – אבל הלידה נמשכת כבר "הרבה זמן". הוא מתחיל לדבר על אפשרות שהלידה במצב של "חוסר התקדמות", שהתינוק שלך אולי "גדול מדי ולא מתאים" ושמאוד כדי לך לחשוב על ניתוח קיסרי. "בגלל", הוא אומר ברוך תוך כדי שהוא מלטף את רגלך, "שלא באמת יהיה לך אכפת איך היא תצא ברגע שתאחזי אותה בזרועותיך."

את מתייסרת מפני שזו לא הלידה שציפית לה, אבל אולי הרופא שלך צודק ואולי התינוקת לא תצא מעצמה. או אולי את פשוט מותשת וגוועת מרעב. אז את משחררת. בערך עשר וחצי בלילה, אחת מהשעות הכי נפוצות לניתוח קיסרי – ציניקנים יגידו שזה קשור לזה שרופאים רוצים לסיים את היום שלהם.

הם מגלגלים אותך על אלונקה לתוך החדר ניתוח. את ערומה, איברים חשופים, קרה וחסרת תחושה, רועדת מההרדמה, מקשיבה לרופאים מדברים על יעדי סוף שבוע שלהם בזמן שהם פותחים אותך ומסירים את תינוקך מבטנך. מתאפשר לך מבט מהיר מעבר לסדין על הילדה שלך לפני שהיא נעלמת בכדי שישאבו ממנה נוזלים, ישקלו אותה וימדדו אותה.

בסופו של דבר תוכלי לנשק את פניה.

בסופו של דבר תוכלי לחזור מבית החולים הביתה.

בסופו של דבר תרגישי מספיק טוב בכדי להרים אותה להחליף לה טיטול.

בסופו של דבר תרגישי חיבור עמוק עם התינוקת שלך.

בסופו של דבר תפסיקי לבכות כל יום מבלי באמת לדעת למה.

בסופו של דבר.

זאת החוויה שלי מנובמבר 2009, כשהרופא שלי שכנע אותי לעבור ניתוח קיסרי מיותר. זאת הייתה אני בוחרת לא לבחור.

וזה למה אני נהייתי פמיניסטית לידה.

אז מה זה בעצם אומר? פמיניסטיות לידה אינן נגד ניתוח קיסרי, או נגד בתי חולים, או נגד רופאים. אנחנו לא אנשים שלא אכפת להם מ-"תינוקות בריאים" – כל אמא רוצה את זה!

פמיניסטיות לידה פשוט מאמינות בזכותה של אישה לבחור מעוצמה לגבי חווית הלידה שלהן. אנחנו מאמינות שאמא צריכה מידע מבוסס ראיות לכל אפשרויות הלידה, דבר שלעתים קרובות מדי לא מתרחש. אנחנו מאמינות שאמא צריכה לקבל תמיכה לכל אורך תהליך קבלת החלטות ולתוך חווית הלידה עצמה, דבר שלעתים קרובות מדי לא מתרחש. ואנחנו מאמינות שאמא זכאית לבחירות שלה, ללא שיפוט, לא משנה מה הבחירה שלה, דבר שלעתים קרובות מדי לא מתרחש.

הבחירה שלי, שנכנסתי להריון שנית, היה ללדת לידה נרתיקית לאחר קיסרי (לנל"ק). זאת הייתה בחירה מעצימה מפני שבחנתי ראיות רפואיות והערכתי את הסיכונים שיהיה חופשה אליהם לא רק בלנל"ק אלא גם ניתוח קיסרי חוזר. זאת הייתה בחירה מעצימה מפני שקבלתי את סיכום הניתוח קיסרי שלי שהוערך על ידי אנשי מקצוע רפואיים שעזרו לי להבין שקרוב לוודאי שהניתוח הקיסרי הזה היה מיותר ושאני מועמדת טובה לנל"ק. זאת הייתה בחירה מעצימה בגלל שהחלפתי את הצוות לידה לצוות מיילדות מדהימות של הבית חולים האוניברסיטאי ג′ורג וושינטון והתחייבתי לדיאטה בריאה יותר ולפעילות גופנית המומלצת על ידיהן. זאת הייתה בחירה מעצימה מפני שעכשיו יש מסביבי אנשי רפואה שיאפשרו ללידה להתחיל ולהמשיך באופן טבעי – אחד מהגורמים הכי חשובים בכדי לשפר את תוצאת הלידה על פי ארגון הבריאות העולמי. וזאת הייתה בחירה מעצימה מפני שבחרתי דולה מלאת כוחות שידעתי שתתמוך בי ותגן על הבחירות שלי במשך כל זמן הלידה.

כשהרגע הגיע, בפברואר 2012, הלידה נמשכה ארבעה ימים ללא שום תרופה. אף פעם לא עבדתי כל כך קשה או חוויתי התרגשות כזו עצומה מאשר ביום שפגשתי את בני. הרגשתי הקלה, גאווה, חוזק והתרוממות רוח. הרגשתי מועצמת על ידי הלידה וזה שינה את חיי לטובה. חווית הפוסט פארטם הייתה חיובית בצורה מדהימה. עד היום, אני מסתכלת על הילד האמצעי שלי בפליאה והערכה על החוויה שהייתה לנו ביחד – בזמן שנתתי לו את חייו והוא החזיר לי את חיי.

ביוני 2014, אחרי לידה של 18 שעות, עברתי לנל"ק טבעי שני, עם אותן מיילדות מקסימות. הפעם, בחרתי לאחוז את הבן שלי, להוציא אותו מהגוף שלי ולקבל אתו במו ידי, באהבה ושמחה. הלידה לא הייתה קשה כמו הלנל"ק הראשון, אבל הייתה מתגמלת ומעצימה באותה צורה. אני התענגתי על הביטחון שחשתי בגוף שלי וגם הפעם אהבתי את חווית הלידה שלי. התהליך היה כו טרנספורמטיבי שהסכמתי לחלוק את הניסיון שלי עם חברותי, אימהות לנל"ק, והתסריטאית בריג′יד מאהר בשביל הסרט הבאה שלה המתייחס לתפקיד מיילדות בבית חולים בכדי לשפר את תוצאות הלידות בארצות הברית.

אם את בהריון, או שמישהי שאת מכירה בהריון, זה מאוד פשוט. אם את חושבת שאת פמיניסטית לידה או לא, תדעי שלחוויית הלידה שלך יש את האפשרות לעצב אותך כבן אדם בדרכים עצומות. את המובילה. מדובר בגוף שלך ובחוויה שלך. תשאלי שאלות. תיקחי דולה. תעשי את החיפושים שלך. תכתבי תוכנית לידה שתעזור לך להגדיר מה חשוב לך. תגשי להריון שלך עם התמקדות אסטרטגית. תסובבי את עצמך בצוות לידה שיכבד את התהליך. תהייה מלאת תקווה. תדעי שיש לך זכות לקבל זכות. לידה היא הזדמנות מדהימה. תבחרי בנבונות.

תורגם לעברית על ידי: סיון לינהרט

לטור באנגלית: http://www.thedailybeast.com/articles/2015/07/26/why-i-am-a-birth-feminist.html

על הכותבת:

Mariah Sixkiller lives in Washington, D.C., with her family. She’s a former longtime Capitol Hill staffer turned VBAC advocate, and she is launching Build a Better Birth later this year.

The Mama Sherpas will be available on iTunes, digital VOD and themamasherpas.com as well as DVD on July 21. For more information please visit www.themamasherpas.com.

שיתוף