לידה נרתיקית לאחר קיסרי

לידה ואגינלית אחרי לידה בניתוח קיסרי – זה אפשרי !

פעם האמינו במשפט "פעם קיסרי, תמיד קיסרי" אבל היום יותר ויותר נשים וחוקרים רואים שאפשר אחרת. מאחר ומדובר בנושא שמצריך ידע רפואי נרחב אנחנו הרבה פעמים פוגשות רופא אחד שאומר שזה מסוכן לנו ללדת וגינלי לאחר קיסרי, אך אם נתרחב טיפה וניפגש עם עוד רופאים, וזו זכותנו, נגלה שלידת ויבק היא גישה ללידה מקובלת בארץ יותר ויותר.

הזכות שלנו היא להחליט איך אנחנו נלד, וזאת לאחר שנקבל את כל המידע וכל הידע ונגיע להחלטה שקולה נטולה לחצים חיצוניים. תפקיד הרופאים הוא לייעץ, לדאוג לנו, ותפקידנו הוא להרגיש, ולהחליט.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

בעבר היו מבצעים ניתוח קיסרי עם חתך ארוך שהיה מחייב לעשות ניתוח קיסרי גם בלידות הבאות. היום מבצעים חתך שונה שמאפשר לידה ואגינלית בלידה הבאה. ניתוח קיסרי הוא ניתוח לכל דבר, ואם היולדת מעוניינת בלידה ואגינלית – זאת זכותה. כבר ב-2010 האיגודים המקצועיים למיילדות וגניקולוגיה הבינלאומיים הוציאו המלצה ללדת בלידה ואגינלית אחרי קיסרי. גם בישראל ההמלצה הרשמית והבטוחה ביותר לאמא ולתינוק\ת היא לידה ואגינלית, גם אחרי קיסרי.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
הפחידו אותך לגבי קרע ברחם?
בפחות מ-1% בלידות הואגיליות אחרי ניתוח קיסרי דבר כזה קורה !
המחקרים העדכניים מראים תמונה אוטפימית יותר, פחות מ0.5%. עוד על היתרונות של לידה ואגינלית אחרי קיסרי מהמומחית לנושא בארץ, שירה גרפיט, חברת נשים קוראות ללדת: http://bit.ly/1R0P8yf

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

להצהרה המלאה של האיגודים המקצועיים למיילדות וגניקולוגיה:
http://1.usa.gov/1OzkMCz

להצהרת ארגון הבריאות מאפריל 2015 על הסכנות בניתוח קיסרי, אחוזים אידאלים לכל מדינה והוראה לכל המדינות להוריד את אחוזי הניתוחים הקיסריים:
http://bit.ly/1OzkNqc

עוד על ההנחיות בעברית
http://bit.ly/1OzkGuQ

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
עברת לידה בניתוח קיסרי והיית רוצה לעבור לידה ואגינלית בלידה הבאה שלך? תוכלי לעלות את הסיכויים להצלחה בלידת VBAC (לנל"ק) דרך בחירת רופא או מיילדת תומכים, בית חולים תומך, ליווי על ידי דולה והמנעות מהתערבויות רפואיות.
עוד על העלאת סיכויי ההצלחה באתר ויבק ישראל –> http://bit.ly/1OzkCv8

ילדתן בניתוח קיסרי והייתן רוצות ללדת ואגינלית בלידה הבאה? זה אפשרי !

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

רוצות ללדת ואגינלי אחרי קיסרי? מוזמנות לקבוצה :
https://www.facebook.com/groups/VbacIsrael/

שיתוף

תנועתיות בלידה

זכותך לבחור כיצד את רוצה ללדת

זכותך להחליט גם בתוך כתלי בית החולים, שאת רוצה להיות בצירים בתנועתיות ובתנוחות זקופות.
זכותך לא לשכב על הגב במהלך הצירים גם לא עבור מוניטור וגם לא עבור פתיחה.
ואם תיישמי את הזכות שלך, בית החולים ימשיך לתת לך שירות, אך הוא ימצא איך לעשות זאת בדרך שנוחה לך.
אם לא תדרשי הם לא יציעו.

מחקרים מראים כי תנועתיות ותנוחות זקופות במהלך הצירים מובילים ללידות קצרות יותר, לפחות ניתוחים קיסריים, ולהתברגות נכונה יותר של העובר באגן. נשים העידו שהצליחו להעביר כך את הצירים ולהקל על כאבן.

בישיבה וכריעה קטרי האגן גדלים, עצם הזנב חופשיה יותר וכך ישנו יותר מקום לראש העובר.

גם בזמן ניטור עוברי, אינך חייבת לשכב על המיטה ! את יכולה לעמוד או לשבת על כדור פיזיו.

האם את יודעת שבחלק מחדרי הלידה בארץ ישנם מוניטורים אלחוטיים?
בין חדרי הלידה המציעים ניטור אלחוטי: מאיר, איכילוב, החדר הטבעי בלניאדו, החדר הטבעי בעין כרם.

האם בבית החולים בו ילדת השתמשו במוניטור אלחוטי ?
ספרי לנו כדי שנוכל ליידע נשים נוספות.

אנחנו מזמינות אתכן להתקשר לחדר הלידה שבו אתן מעונינות ללדת ולברר האם קיים מוניטור אלחוטי לשימושכן

ככל שתגדל הדרישה- יותר בתי חולים ירכשו את המכשיר – זכותכן לדרוש ניטור אלחוטי !

לרשימה המלאה -באיזה בתי חולים יש מוניטורים אלחוטיים –>
http://on.fb.me/1Oby0jx

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

גם אם בחרת ללדת עם אלחוש אפידורלי – את לא חייבת להיות על הגב בלבד!
את יכולה לשבת, לשכב על הצד ולעיתים אף להיות בתנוחות נוספות, הבחירה כיצד ללדת היא שלך.

זכותך לבחור את תנוחת הלידה המועדפת והנוחה עבורך
מחקרים מראים כי בתנוחות לידה זקופות יש פחות ירידות בדופק העוברי, משך הלידה קצר יותר, פחות לידות מסתיימות בניתוחים קיסריים ו-וואקום, שעור האפיזיוטומיה (חתך חיץ ) והקרעים יורד, וישנם פחות דימומים (PPH)
זכותך לבקש מיילדת שיודעת לקבל לידה בתנוחות שונות.

זכותך לקבל טיפול על ידי מיילדת שתומכת בך ובבחירותיך, שמעודדת אותך ללדת בדרך שלך.

האם ידעת שלפי ה-uptodate המחקרים מראים יתרונות ברורים לתנועתיות ותנוחות זקופות ולכן הם ממליצים על הצוות המטפל ליידע את היולדת על יתרונות התנועתיות בזמן הצירים והלידה?

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

למחקרים המראים את יתרונות התנועתיות והתנוחות הזקופות –>

http://on.fb.me/1VJtq0P

למידע על לידה פעילה ותנועתיות בלידה –>
http://on.fb.me/1VJtwWc

את יכולה גם לקרוא את הפוסט הבא

http://on.fb.me/1KxxQkS

לציורים המדגימים תנוחות שונות לצירים וללידה– >
http://bit.ly/1VJo6dZ

עוד על זכויותיך בלידה- עקבי אחרי העמוד שלנו

https://www.facebook.com/NashimKorot/

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

רוצה לדעת עוד על לידה פעילה?
מוזמנת להצטרף לקבוצה ״לידה פעילה, לידה טבעית ולידת בית״–>
http://on.fb.me/1RktSEc

ולקבוצת ״לידה פעילה ישראל״ — > http://on.fb.me/1VJtyNU

 

שיתוף

על חתך חיץ

מה הסיכוי שתעברי חיתוך של איבר המין ("חתך חיץ") במהלך הלידה?
התשובה תלויה בעיקר בבית החולים שבו תבחרי ללדת.

על מנת לראות מה הסטטיסטיקה בבית החולים שבו את מתכננת ללדת http://on.fb.me/1Kxz6EF

אלפי נשים נחתכות על-ידי מיילדות ורופאים בלידה מדי שנה בישראל. פעמים רבות החיתוך נעשה מבלי לקבל הסכמה של היולדת, ולעיתים אף מבלי לידע אותה טרם החיתוך. מדובר במעשה טראומטי ומכאיב, מדובר בהפרה בוטה של הזכות של כל אישה על גופה.

לפי חוק זכויות המטופל, סעיף 13: ״לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת"

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

זכותך לבחור אם את מעוניינת בחיתוך יזום של איבר מינך – זה הגוף שלך!
זכותך להיות קודם כל מיודעת על ההליך בטרם יבוצע, ולא פחות מכך זכותך לסרב.
זכותך לדרוש, אם כבר הסכמת לחיתוך, שיבוצע תחת הרדמה (אפידורלית או מקומית)
אם סרבת לחיתוך, ונחתכת בכל זאת – זאת תקיפה, וזה מנוגד לחוק. (לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין)

להסבר אודות זכותך להסכמה מדעת — > http://bit.ly/1SzrwRV

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

משנת 1900, עם מעבר הלידה לבית החולים, סברו הרופאים שהטכנולוגיה עדיפה על הליכים טבעיים והחלו לבצע חיתוך של איבר המין באופן כמעט אוטומטי. בעבר האמינו שהחיתוך מגן מפני נזק ברצפת האגן ומפני קרעים בפי הטבעת.

הנה מחקר שנעשה בסורוקה בשנת 2012 ובדק 160,000 לידות ומצא כי החיתוך עצמו אינו מקטין את הסיכון לקרע. ולמעשה אפילו מעלה באופן מובהק את הסיכון לקרעים בדרגה 3-4 (קרעים בדרגה חמורה יותר) הדבר נכון גם במקרים של לידה מכשירנית (למחקר –> http://1.usa.gov/1OyvPcg)
בעקבות המחקר הזה אחוז האפיזיוטומי בסורוקה ירד ממעל 30% למתחת ל 5%.

איך יכול להיות שמערכת הבריאות שלנו מכירה את המחקר הזה ואף בית חולים חוץ מסורוקה לא מיישם אותו?

מחקרים אחרים מראים כי ההחלמה מחיתוך יזום ארוכה יותר מאשר מקרעים ספונטניים.

**ארגון הבריאות העולמי** קבע כי רף החיתוכים היזומים יעמוד על מקסימום עשרה אחוזים. בארה"ב הוציא ארגון הגינקולוגים הוראה לבצע חיתוך במצבים קריטיים לאם ולתינוק בלבד http://bit.ly/1SzpXTM
בישראל, כפי שאפשר לראות בדוח של החברה הישראלית לבריאות האם והעובר, הממוצע גבוה בהרבה. שימו לב שישנם בתי חולים שאינם מדווחים על הסטטיסטיקות שלהם

מה הם מסתירים?

זכותנו לדעת מה נהוג בבית החולים אליו אנחנו ניגשות ללדת. למרות שמחקרים מצאו כי קומפרסים חמים מורידים את אחוז הקרעים החמורים, הנושא כלל לא נלמד בבתי הספר למיילדות בארץ. (http://bit.ly/1PqFC1g)

אנחנו יודעות שבמקרים קיצונים של מצוקת עובר אכן יש אינדיקציה לביצוע חתך.
יש לשמור את המספריים למקרים אלו בלבד. בנוסף , נהוג בארץ בכל לידת ואקום לבצע חתך, זאת למרות שאפילו נייר העמדה הישראלי בנושא מציין כי אין חובה לחתוך בעת ביצוע ואקום.http://bit.ly/1ZETDy5

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

האם חתכו אותך במהלך הלידה? האם הודיעו לך מראש על כך?
ביקשו את רשותך? האם נתת את הסכמתך לביצוע החיתוך?
האם הובהר לך שזכותך לסרב? האם דרשת הרדמה מקומית ולא נענו לדרישתך?

** ** ** ** ** ** ** **

אם אתן רוצות לדעת עוד על הזכויות שלכן בלידה מוזמנות לעקוב אחרי העמוד שלנו

https://www.facebook.com/NashimKorot

שיתוף

קליניקה למעקב הריון על ידי מיילדות

על פי "מודל המיילדות". בניגוד לליוי הריון הנהוג בישראל — המפוצל בין רופאים, אחיות, מומחי אולטרה־סאונד ומיילדות שפוגשות את היולדות לראשונה רק בחדר הלידה, המודל מתבסס על קשר רציף בין יולדת למיילדת מהכניסה להיריון עד החודשים שאחרי הלידה. המודל רואה בהיריון הליך בריא וטבעי שאינו מצריך התערבות רפואית, וכן רואה באשה, ולא בממסד הרפואי, את מקור הידע והסמכות באשר לגופה. מפגש מעקב היריון אופייני יימשך כשעה ובו, לצד בדיקה ידנית של לחץ הדם, דופק העובר, גודלו ומינו, תישאל האשה לשלומה ותתבקש לספר על צרכיה ופחדיה, ההיסטוריה שלה תיבחן ויוצעו לה טיפולים שמתאימים לה. ״

לכתבה המלאה שהתפרסמה ב״הארץ״ >> http://bit.ly/1TWhnyb

והנה הרשימה המלאה של הקליניקות בארץ

כליל

לעמוד בפייסבוק: http://on.fb.me/1TWhtpM

לאתר: http://bit.ly/1TWhzgY

פרדס חנה

קליניקת ״הדקלים״

לעמוד הפייסבוק: http://on.fb.me/1TWhJ8f

יפו

לאתר: http://bit.ly/1TWhrhA

לעמוד פייסבוק:http://on.fb.me/1TWhtpM

תל אביב

קורה

לאתר: http://www.curaclinic.co.il/

לעמוד בפייסבוק: http://on.fb.me/1TWhKsD

בית לליווי הריון בקבוצה

לאתר: http://www.prenatalcare.co.il/

לעמוד בפייסבוק: http://on.fb.me/1TWhTMA

בנימין 

לעמוד הפייסבוק: http://on.fb.me/1TWhXfn

באר שבע

רואות את הנולד

לעמוד בפייסבוק: http://on.fb.me/1TWhA4y

שיתוף

הערכת מרכזי לידה של מיילדות – מחקר פרוספקטיבי של מרכזי לידה עצמאיים באוסטרליה

Amy Monk, Mark Tracy, Maralyn Foureur, Celia Grigg, Sally Tracy
פורסם ב-BMJ 2014

על מה מדובר?

באוסטרליה קיימים סוגים שונים של מרכזי לידה עצמאיים המנוהלים על ידי מיילדות. חלקם נמצאים בתוך ביתי חולים בצמוד לחדרי לידה רגילים המנוהלים על ידי רופאים ומיילדות ומרכזי לידה עצמאיים אחרים נמצאים מחוץ לכותלי ביתי חולים. מטרת המחקר היא השוואה של תחלואה ותמותה של האם והיילוד שבחרו ללדת במסגרות השונות (בית חולים ומרכז לידה עצמאי מחוץ לבית חולים.)

מי נכלל במחקר?

המחקר כלל 494 נשים שבחרו ללדת במרכז לידה עצמאי ו-3157 נשים שבחו ללדת בבית חולים. כל במשתתפות היו מוגדרות בהריון בסיכון נמוך, עם תינוק אחד וברחו את מקום לידתן לפני שבוע 28. יש לציין שבאוסטרליה, נשים עם קיסרי קודם לא נחשבות בהריון בסיכון גבוה כך שהן נכללו במחקר (בניגוד להגדרות בישראל).

מה מצאו?

לנשים שתכננו ללדת במרכז לידה עצמאי היה הרבה יותר סיכוי להתחיל לידה באופן ספונטני, הרבה פחות סיכוי לעבור ניתוח קיסרי. לא היה שינוי משמעותי בציון אפגאר 5 דקות לאחר הלידה אבל ילודים שנולדו במרכז לידה עצמאי היה משמעותית פחות סיכוי בצורך קבלה בטיפול נמרץ ילדים.
הנתונים מראים שתכנון לידה במרכז לידה עצמאי היו קשורים לאחוזי התערבויות פחותים או זהים ורווחת הילוד זהה או טובה יותר

מה זה אומר?

המחקר הזה תומך בבחירה של נשים ללדת במרכז לידה עצמאי עבור נשים עם הריו בסיכון נמוך
שיתוף

תינוק "גדול" מידי

מהן העדויות הרפואיות בנושא ניתוח קיסרי וזירוז לידה במקרה של תינוק "גדול"?

סיכום המאמר של Evidence Based Birth
למאמר המלא הכולל הפניות למחקרים המלאים עליהם הוא מבוסס

תורגם על ידי חופית וסרמן

כיצד מוגדר תינוק "גדול"?

המונח הרפואי המדויק הוא "מקרוזומיה" והפירוש המילולי הוא גוף גדול.

ההגדרה למשקל שנכנס לקטגוריה זו משתנה ונעה בין 4 ל-4.5 ק"ג. תינוקות ששוקלים מעל 5 ק"ג נקראים תינוקות "גדולים במיוחד". תינוק "גדול" יקרא גם תינוק שנמצא באחוזון 90 ביחס לקבוצת הגיל שלו.

אז כמה תינוקות "גדולים" באמת נולדים?

בארה"ב מדובר בקצת מעל ל-10%, כאשר הסיכון גדל כשמדובר באמהות עם סכרת (לרבות, אך לא רק, סכרת הריון על אף שבסכרת הריון, במידה והאם מקפידה על תזונה נכונה הסיכוי יורד משמעותית ל-7%). מתוך כ-10% הנ"ל, מדובר בכ-8.7% שנולדים בין 4 ל-4.5 ק"ג ו-1.7% שנולדים מעל 4.5 ק"ג.

למרות הנתונים הנ"ל כשליש מהנשים מקבלות אבחנה לקראת סוף ההריון שהתינוק שלהן "גדול" ובפועל הוא נולד במשקל נמוך מההגדרה של מונח זה.

2016-06-080003

אילו הנחיות רפואיות נמסרות לאותן אמהות?

2 מתוך 3 מדווחות שדובר איתן על זירוז לידה ואחת מתוך 3 שדובר איתה על ניתוח קיסרי.

מתוך אלו שדובר איתן על זירוז לידה, 67% קיבלו זירוז רפואי והשאר ניסו זירוז טבעי.

כחמישית מדווחות שכלל לא נתנו להן ברירה אלא אמרו שלהן שהן חייבות לעבור זירוז.

מתוך אלו שהוצע להן ניתוח קיסרי, שליש עברו ניתוח מתוכנן. 2 מתוך חמש מדווחות שהדיון לא כלל אלטרנטיבות, משמע הן חייבות לעבור קיסרי בגלל החשד לתינוק "גדול".

חששות צוות רפואי לגבי תינוק "גדול" מהוות את הסיבה הרביעית (16%) לזירוזים רפואיים והסיבה החמישית (9%) לניתוחים קיסריים.

לסיכום המצב בארה"ב – מרבית הנשים יעברו אולטרסאונד להערכת משקל לקראת סוף ההריון. למי מהן שיאמר שהתינוק "גדול" תוצענה אחת משתי אופציות בלבד – קיסרי או זירוז.

האם גישה זו מבוססות עובדות?

הגישה מבוססת על 5 הנחות כדלקמן:

  1. תינוקות גדולים נמצאים בסיכון גבוה יותר להיתקעות כתפיים בעת הלידה.
  2. תינוקות גדולים נמצאים בסיכון מוגבר לגבי שאר בעיות בלידה.
  3. ביכולתנו לקבוע בצורה מדויקת האם תינוק הוא גדול.
  4. זירוז גורם לעצירת גדילת התינוק ועל כן מוריד את הסיכוי לניתוח קיסרי.
  5. כשמדובר בתינוקות גדולים, ניתוחים קיסריים אלקטיביים הם רק חיוביים, כלומר אין להם חסרונות משמעותיים ביחס ליתרונות.

כעת המאמר בוחן את כל אחת מההנחות הנ"ל.

  1. תינוקות גדולים נמצאים בסיכון גבוה יותר להיתקעות כתפיים בעת הלידה.

המציאות: נכון ש7-15% מתינוקות גדולים סובלים מקושי בעניין הכתפיים בלידה, אבל רוב הצוותים הרפואיים יודעים להתמודד עם זה ללא השלכות על התינוק. נזק עצבי קבוע קורה ב1 מתוך 555 תינוקות ששוקלים 4-4.5 ק"ג וב1 מתוך 175 בתינוקות מעל 4.5 ק"ג.

  1. תינוקות גדולים נמצאים בסיכון מוגבר לגבי שאר בעיות בלידה.

המציאות: זה עשוי להיות נכון, אלא שבמקביל יש להתייחס לחשד השווא של צוות רפואי לגבי תינוק "גדול". שורה של מחקרים הראו שהמשמעויות של אבחנות שווא כאלו על בריאות האם והילוד (התייחסות ללידה יותר מהר כתקועה, הזדרזות לקיסרי וזירוזים) יוצרות בעיות חמורות יותר מהבעיות שנוצרות מלידה של תינוק גדול באמת.

 2016-06-080005

 

  1. ביכולתנו לקבוע בצורה מדויקת האם תינוק הוא גדול.

המציאות: הן בדיקת אולטרסאונד והן בדיקה פיזית גרועות באותה מידה בקביעת המשקל של התינוק.

 

  1. זירוז גורם לעצירת גדילת התינוק ועל כן הוא יוולד במשקל נמוך יותר והדבר יעזור להימנע מכליאת כתפיים ויקטין את הסיכוי לניתוח קיסרי.

המציאות: יש ראיות לא אחידות סביב השאלה האם זירוז בגלל חשד לתינוק "גדול" יכול לשפר את בריאות האם והתינוק.

 

  1. כשמדובר בתינוקות גדולים, ניתוחים קיסריים אלקטיביים הם רק חיוביים, כלומר אין להם חסרונות משמעותיים ביחס ליתרונות.

המציאות: חוקרים מעולם לא כללו נשים במחקר כדי לקבוע את התוצאות של קיסרי אלקטיבי במצב של חשד לתינוק "גדול".

לסיכום:

הראיות לא תומכות בקיסרי אלקטיבי לכל מקרה של חשד לתינוק "גדול", במיוחד בקרב אמהות ללא סכרת. אמהות מקבלות הנחיות לא נכונות לבצע קיסרי בעוד שקיסרי כולל סיכונים והשלכות לעתיד משל עצמו.

ומה השורה התחתונה?

לגבי אמהות ללא סכרת:

  • אם צוות רפואי חוזה תינוק "גדול" בהסתמך על אולטרסאונד או בדיקה פיזית, במחצית מהפעמים זו תהיה טעות. טווח הטעות הוא סביב 15% לכל צד.
  • בין 7 ל-15% מהתינוקות יהיה קושי בלידה בגלל כליאות של הכתפיים אך הסיכון לנזק תמידי נמוך מאוד. על הצוות הרפואי להיות מיומן בטיפול במקרים כאלה של כליאותכתפיים.
  • כאשר הצוות הרפואי מעריך שלאישה צפוי תינוק "גדול", המחשבה הזו עשויה להיות גרועה יותר מאשר תינוק גדול באמת משום שזה משפיע על דרך ההתייחסות ללידה, הזדרזות לבצע זירוזים וקיסרי אלקטיבי.
  • נכון שמדיניות של זירוז מאוד מוקדם (שבוע 37 ו-38) עשויה למנוע כמה מקרים של התקעות כתפיים, אך החוקרים לא הצליחו להראות שזירוז מקטין את הסיכון לנזק עצבי וזירוז מאוד מוקדם כולל סיכונים משל עצמו.
  • סביר שמדיניות של קיסרי אלקטיבי לתינוקות גדולים גורמת ליותר נזק מתועלת. על כל 3,700 ניתוחים לתינוקות שנחשדים במשקל שעולה על 4.5 ק"ג, יצילו תינוק אחד מנזק עצבי.

לגבי אמהות עם סכרת (לרבות סכרת הריון):

  • אולטרסאונד מדויק טיפה יותר במקרים כאלה כי מלכתחילה יש יותר סיכוי לתינוק גדול.
  • אצל נשים עם סוכרת סוגI אוII , ניתוח קיסרי דווקא עשוי להיות יותר קוסט אפקטיב מאשר אמהות ללא סכרת.
  • ניהול סכרת הריון מנמיך את הסיכוי ללכת תינוק "גדול" וכליאות כתפיים לרמות נורמליות.

****שיקול דעתכן נחוץ – קראו בנושא, התייעצו, חקרו וראו מה מתאים לכן ולמצבכן.

דברים אלו הם סיכום מאמר של Evidence Based Birth ומבוסס על נתונים מארצות הברית.

 

 

שיתוף

תוצאות של לידת בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת לעומת לידת בית חולים מתוכננת עם מיילדת או רופא

Patricia A. Janssen, PhD, Lee Saxell, MA, Lesley A. Page, PhD, Michael C. Klein, MD, Robert M. Liston, MD, and Shoo K. Lee, MBBS PhD

סיכום קצר

מחקר שנערך בקנדה השווה נתונים של לידות בית מתוכננות בסיכון נמוך עם מיילדת מוסמכת (2889 לידות) עם לידות בית חולים מתוכננות בסיכון נמוך עם מיילדת (4752 לידות) ועם רופא (5331 לידות). התוצאות מראות כי אין הבדל בתמותת תינוקות או בסיכון לאם וליילוד וכי יש סיכוי משמעותי לפחות התערבויות בזמן הלידה בלידות הבית.
הנה מחקר שנערך בקנדה והשווה נתונים של: 1. לידות בית מתוכננות בסיכון נמוך עם מיילדת מוסמכת (2889 לידות) 2. לידות בית חולים מתוכננות בסיכון נמוך עם מיילדת (4752 לידות) 3. לידות בית חולים מתוכננות בסיכון נמוך עם רופא פרטי (53311 לידות).
התוצאות הן מובהקות לטובת לידות הבית ומראות כי יש יותר התערבויות רפואיות בזמן הלידה בבתי החולים, ופחות סיכונים לאם וליילוד בלידת בית.
הנה מעט מהתוצאות שמראות את הפערים בהתערבויות רפואיות בלידות:
צורך בזרוז לידה: בית 23.7% מיילדת בבי"ח 39.9% עם רופא 50.4%
שימוש באפידורל: בית 7.7% מיילדת 19.0% רופא 27.9%
נעשתה אפיזיוטומיה – חתך חיץ בית 3.1% מיילדת 6.8% רופא 16.9%
מעבר לניתוח קיסרי: בית 7.2% מיילדת 10.5% רופא 11.0%
לידה וגינלית ללא מכשירים: בית 89% מיילדת 82.3% רופא 75%
הנתונים של המחקר מובהקים. בלידות בית יש פחות התערבויות, ואין הבדל בסיכונים לאם ולתינוק.

על מה המחקר?

מחקרים על לידות בית מתוכננות בנוכחות מיילדת רשומה היו מוגבלים על-ידי מידע חלקי, מדגמים לא מייצגים, קשרים- סטטיסטיים בלתי הולמים וחוסר יכולת להפריד לידות בית בלתי מתוכננות. במחקר הנוכחי השוו את התוצאות של לידות בית מתוכננות בנוכחות מיילדת מוסמכת עם לידות מתוכננות בבתי חולים בנוכחות מיילדת או רופא.
האיגוד של רופאים מיילדים וגניקולוגים של קנדה מעודדים מחקר בנוגע לבטיחות של כל מסגרות הלידה ולא לוקחים צד בנוגע ללידות בית. בשנת 2008, הקולג' האמריקאי של רופאים מיילדים וגניקולוגים חזרו בהם מהתנגדותם ארוכת השנים ללידות בית והצהירו שהבחירה ללדת בבית מציבה את תהליך הלידה עצמו לפני המטרה של ללדת תינוק בריא. בניגוד, הקולג' הממלכתי של רופאים מיילדים וגניקולוגים בבריטניה הוציאו הצהרה שתומכת בלידות בית כבחירה ברת-קיימא עבור נשים עם הריון ללא סיבוכים.
במחקר הנוכחי, בררנו לגבי התוצאות של כל לידות הבית בנוכחותה של מיילדות מוסמכת. השוונו את התוצאות הללו עם התוצאות של כל הלידות המתוכננות בבית החולים שעמדו בקריטריונים של לידות הבית ובנוכחות קבוצה דומה של מיילדות. השוונו גם תוצאות של מדגם נבחר של נשים בעלות מצב זהה של סיכון שתכננו ללדת בבית החולים עם נוכחות רופא.

מי השתתף במחקר?

במחקר כללו את כל לידות הבית המתוכננות בנוכחות מיילדת מוסמכת מה-1 לינואר 2000 עד ל-30 לדצמבר 2004 בקולומביה הבריטית, קנדה (2889=n), ואת כל הלידות המתוכננות בבית החולים המותאמים לדרישות הכשירות ללידות בית שבהן נכחו קבוצה דומה של מיילדות (4752=n). בנוסף, נכללה דגימה של לידות מתוכננות בבתי חולים בנוכחות רופא (5331=n). המדד העיקרי כלל מוות בסמוך ללידה, המדד המשני כלל התערבות של מיילדת כתוצאה ממצב של סיכון לאם או ליילוד.
במשך תקופה בת חמש שנים של המחקר, 2899 נשים החלו את הלידה בנוכחות אחות מיילדת רשומה עם הכוונה ללדת בבית, 4752 שהתאימו לקריטריון הכשירות של לידת בית מתוכננת התחילו את הלידה עם כוונה ללדת בבית החולים. הקבוצה שילדה בנוכחות רופא כללה 5331 נשים. שללנו נשים שהיו צריכות לקבל פיטוצין כדי לזרז את הלידה לאחר ההתאמה של 2:1 עם קבוצת המחקר שלנו, זאת משום שלמדנו במשך המחקר שהמדיניות לגבי השימוש בפיטוצין לזירוז הלידה היה מחוץ להיקף הפעילות של מיילדת ורופאי משפחה בבתי חולים מסויימים. ביחס לנשים שתכננו ללדת בבית חולים עם מיילדת, הסבירות הייתה נמוכה יותר שנשים שתכננו ללדת בלידת בית יהיו הורה יחיד או בלידתן הראשונה (טבלה 1).

מה מצאו?

תמותה סביב הלידה

שכיחות התמותה סביב הלידה עבור כל 1000 לידות הייתה נמוכה יחסית בכל שלושת הקבוצות. 0.35 בלידות בית מתוכננות, 0.57 בלידות מתוכננות בבית חולים בנוכחות אחות מיילדת ו- 0.64 בלידות מתוכננות בבית חולים בנוכחות רופא. לא היו אף מקרים של מיתות בין 8-28 ימים של חיים.
התערבות רפואית
הנשים שתכננו ללדת בבית 2,285 (78.8%) ואלו שתכננו ללדת בבית חולים עם נוכחות של מיילדת, 4604 (96.9%) עשו זאת. יחסית לנשים שתכננו ללדת בבית חולים בנוכחות מיילדת או רופא, הסבירות להתערבות רפואית שהערכנו (שכללו מוניטור לעובר, זירוז של הלידה, לידה נרתיקית עם סיוע, ניתוח קיסרי וחתך חיץ) הייתה נמוכה עבור הנשים שתכננו לידה בבית.
תוצאות של סיכון עבור האם והיילוד
תוצאות של סיכון עבור האם היו נדירות בכל שלושת הקבוצות.
בהשוואה לנשים שתכננו ללדת בבית חולים בנוכחות מיילדת, לאלו שתכננו לידת בית הייתה סבירות נמוכה משמעותית לקרע בדרגה שלוש או ארבע, לדימום לאחר הלידה או לחום גבוה. בדרגת הזיהום באופן כללי, על אף שהייתה נמוכה בקבוצת לידות הבית, לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות. הסיכון שהוערך עבור תוצאות מסכנות בעבור האם היה נמוך באופן מובהק עבור הנשים שתכננו לידת בית מאשר אלו שתכננו לידה בבית חולים בנוכחות רופא. יחסית לנשים שתכננו לידה בבית החולים בנוכחות מיילדת, אלו שילדו בבית היו בסבירות נמוכה יותר ללדת יילוד עם טראומת לידה, דרישה לחמצן מעבר ל24 שעות (טבלה 4 ונספח 1).
בהשוואה לנשים שתכננו ללדת בבית חולים בנוכחות רופא, אלו שתכננו לידת בית היו גם כן בסיכון נמוך יותר לטראומת לידה, הנשמה בלידה וטיפול בחמצן מעבר ל24 שעות. בנוסף, הם היו בסבירות נמוכה יותר לשאיפת מים מקוניאליים. עבור אלו שנולדו בבית החולים הסבירות לאשפוז או אשפוז חוזר הייתה גבוהה יותר. הבחנו שלא היה הבדל מובהק בין קבוצת הלידה בבית לבין הקבוצות האחרות ביחס לציון אפגר אחרי 5 דקות של פחות מ-7, דיאגנוזה של חנק, התקף או צורך בנשימה עם סיוע מעבר ל-24 השעות הראשונות של החיים.

פרשנות

ההחלטה לתכנן לידה בבית בנוכחות מיילדת מוסמכת אל מול לידה בבית חולים היו מיוחסות לדרגות נמוכות וברות השוואה של מוות סביב הלידה. נשים שתכננו לידת בית היו בסיכון נמוך יותר להתערבויות הרפואיות שהוערכו והיו בסיכון דומה או נמוך של תוצאות סיכון עבור האם יחסית לנשים שתכננו לידת בית בליווי מיילדת או רופא. יילודים אשר אמם תכננה לידת בית היו בסיכון דומה או מופחת למוות עוברי או מוות אחרי הלידה יחסית ליילודים שאמם תכננו ללדת בבית חולים, זאת למעט יילודים שאושפזו בבית חולים (או הגיעו לאשפוז חוזר אם נולדו בבית החולים) לעומת יילודים שנולדו בבית חולים בנוכחות רופא.
הסיבה העיקרית לאישפוז חוזר של יילודים בבתי חולים בצפון אמריקה היא צהבת יילודים. קרוב ל40% של יילודים עם צהבת ניתן לזהות ולתת טיפול לפני השחרור הביתה. לכן, שיעור האשפוז החוזר הגבוהה יותר בקבוצת היילודים בלידת בית מתוכננת ביחס לאשפוז החוזר של הלידות המתוכננות בבית החולים יכול להיות קשור לצורך בטיפול בצהבת יילודים שעבור תינוקות שנולדו בבית החולים, עלול לדרוש שהות ארוכה יותר בבית החולים במקום אשפוז חוזר.

מה המסקנה?

המחקר שלנו הראה שלידות בית מתוכננות בנוכחות מיילדת מוסמכת קשור לרמות נמוכות של מוות בסמוך ללידה ורמות מופחתות של התערבות רפואית ותוצאות מסכנות עבור האם ביחס ללידות מתוכננות בבית חולים בנוכחות מיילדת או רופא. השיעור של פחות ממוות 1 ל-1000 לידות יכול להוות נקודת ציון לתחומי שיפוט שונים כאשר הם מעריכים את היתכנות הלידה הביתית שלהם.
שיתוף

להימנע מהפרעות – פרקטיקה של מיילדות במסגרת לידות בית בנורבגיה

מאמר שפורסם ב-Midwifery בשנת 2009 על ידי אלן בליקס DrPH, MPH, RNM

סיכום קצר

מחקרים רבים מעידים על כך שלידות בית מלוות בפחות התערבויות לעומת לידות בית חולים בלידות בסיכון נמוך. הסיבה לפחות התערבויות רפואיות נובעת בין היתר מגורמים הקשורים לאישה היולדת וגם קשורים לפרקטיקה של המיילדות המלוות לידות בית. מטרת המחקר הנוכחי הוא לבדוק מה הפרקטיקה של מיילדות בלידות בית בנורבגיה, פרקטיקה שבה מיילדות מעודדות תהליך לידה טבעי.
מדובר במחקר איכותני בו ראיינו 12 מיילדות בית. הממצא העיקרי הוא: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכולה להשתבש. הפרעות חיצוניות יכולות למנוע או להפסיק את מצב ההתכנסות הפנימית הנדרש לתהליך הלידה. המיילדות רואות את תהליך הלידה כדומה לתהליך מיני, שקל להפריע לו. האישה היולדת צריכה להיות במקום שקט ובטוח, בו יינתן לה זמן להיפתח ולהתמסר לתהליך הלידה. המחקר הנוכחי מעיד על כך שמיילדות מקדמות אווירת לידה רגועה ושקטה ללא הפרעות במסגרת לידות בית. הפרקטיקה הזו, הנהוגה בקרב מיילדות בית, היא בין הגורמים לכך שיש פחות התערבויות בלידה.

על מה מדובר?

מחקרים רבים ברחבי העולם מראים כי נשים בהריון בסיכון נמוך המתכננות לידת בית בליווי מיילדת, חוות פחות התערבויות בזמן הלידה. יש לנשים אלו סיכוי מופחת לזירוז תרופתי, לקיחת אפידורל, חתך חיץ, קרעים, ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית לעומת נשים עם הריון בסיכון נמוך היולדות בבית חולים.
הסיבות שבגללן ישנן פחות התערבויות רפואיות כנראה נובעות מגורמים הקשורים לאישה היולדת וגם קשורים לפרקטיקה של המיילדות המלוות לידות בית. מטרת המחקר הנוכחי הוא לבדוק מה הפרקטיקה של מיילדות בלידות בית בנורבגיה, פרקטיקה שבה מיילדות מעודדות תהליך לידה טבעי.

מי השתתף?

מדובר במחקר איכותני בו ראינו מיילדות. מספר המיילדות שהשתתפו לא היה מוגדר מראש, הפסיקו לגייס עוד מיילדות כאשר הבחינו שאין מידע חדש ב-5 ראיונות האחרונים. במחקר השתתפו 12 מיילדות שכל אחת השתתפה לפחות ב-30 לידות בית בין השנים 1990 ל-2007. כאשר המיילדות עבדו בזוגות (הכוונה לנוכחות שתי מיילדות בלידה אחת) הן נדרשו להשתתף לפחות ב-50 לידות על מנת להיכלל במחקר. מיילדות מאזורים שונים בנורבגיה השתתפו במחקר.

מה מצאו?

הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת. תהליך הלידה הוגדר כתהליך שהאישה צריכה לעבור. המיילדות מאמינות שבכדי לאפשר לאישה לעבור לידה רגילה, האישה צריכה "להתכנס לתוך עצמה" או להיכנס לתוך העולם הפנימי שלה. המיילדות הגדירו את המצב הזה כמצב מודעות שונה בו האישה מרוכזת אך ורק בצירים שלה, בדרך כלל עם עיניים סגורות ואינה מתקשרת בין ציר לציר. הפרעות חיצוניות יכולות למנוע או להפסיק את מצב ההתכנסות הזה. המיילדות רואות את תהליך הלידה כתהליך מיני, שקל להפריע לו. האישה היולדת צריכה להיות במקום שקט ובטוח, בו יתנו לה זמן להיפתח ולהתמסר לתהליך הלידה. ההבנה הבסיסית של המיילדות היא שלתהליך הלידה יש בדרך כלל תוצאות טובות ושמדובר באירוע חשוב שיכול להשפיע על האישה לטווח הארוך, אם לא על כל חייה. במסגרת לידת בית לאישה מתאפשר ללדת בדרך שלה.
נוכחות מיילדת נחשבת לגורם חשוב בתהליך הלידה בכדי שהאישה תרגיש בטוחה במהלכה, אולם היא גם יכולה להוות גורם מפריע. למשל כאשר המיילדת מגיעה מוקדם מידי וכך מפתחת ציפייה שהלידה קרובה; כאשר המיילדת בודקת את דופק הלב של העובר או מבצעת בדיקה פנימית לעיתים תכופות. היולדת עצמה גם יכולה להפריע לתהליך הלידה אם היא לוקחת את תפקיד ה"מארחת" בביתה שלה או אם היא לא מרגישה שלמה עד הסוף על ההחלטה ללדת בבית ולא מרגישה בטוחה מספיק. חוסר ביטחון רגשי מהווה גורם משמעותי של הפרעה בתהליך הלידה. בן/בת הזוג נחשבים לגורם המשמעותי ביותר בתמיכה המסופקת ליולדת אשר מאפשרים לידה טובה.
המחקר זיהה שני תת ממצאים, שהם "מניעת הפרעות" ו-"ניהול הפרעות". המיילדת נפגשת עם האישה היולדת לפחות פעמיים טרום הלידה. בזמן הפגישות הללו יש להן הזדמנות לשוחח ולתאם ציפיות ביחס ללידה – מי יהיה נוכח בזמן הלידה, צרכי היולדת, תפקיד התמיכה של הבעל, צורך במלווה נוסף כדי לשמור על הילדים הגדולים ועוד. המיילדות שהשתתפו במחקר היו מודעת לכך שהן עלולות להפריע לתהליך ולכן בזמן הלידה הן נשארו שקטות. הן המעיטו בבדיקות ובחרו בקפידה מתי לבצע אותן. כדוגמה, את דופק העובר הן בדקו כאשר הן הגיעו לבית היולדת ובשלבי מעבר כאשר היולדת שינתה את התנהגותה או כאשר הצירים התעצמו. הן העריכו את התקדמות הלידה בעיקר על פי התבוננות ביולדת. המיילדות שמרו על אוירה שקטה ואינטימית במהלך הלידה וזאת על ידי הפחתת מספר הנוכחים בחדר או קיום שיחות עם המלווים על התקדמות תהליך הלידה בחדר אחר. כיוון שעדיין ישנן הפרעות שלא ניתן למנוע לחלוטין, המיילדת צריכה לפתור את המצבים "המפריעים" הללו באופן שקט, עדין ונעים.

מה המסקנה?

התוצאה העיקרית של המחקר הינה שבמהלך הלידה צריך להימנע ככל הניתן מהפרעות ליולדת וזהו תפקידה העיקרי של המיילדת. מחקר דומה מניו-זילנד בנושא הראה כי בלידות בית חולים, האפשרות של יולדת לחוות את תהליך הלידה ללא הפרעות הוא האקט המשמעותי ביותר ששומר על לידות פיזיולוגיות. מיילדות בית חולים מתארות את תפקידן כ"בולמות" בכדי למנוע התערבויות. הן יכולות לסגור את דלת חדר הלידה על מנת לשמור על פרטיות והרגשת ביטחון או להגיע לבית היולדת בתחילת התהליך וכך לעכב את הגעתה לבית חולים. מחקר נוסף מהולנד שבודק את חווית האישה בלידת בית, מראה כי נשים מרוצות מהאווירה השקטה והרוגע ששורר בבית בזמן הלידה.
המחקר הנוכחי מעיד על כך שמיילדות מקדמות אווירת לידה רגועה ושקטה ללא הפרעות במסגרת לידות בית. הפרקטיקה הזו של המיילדות, היא כנראה אחד הגורמים לכך שיש פחות התערבויות בלידה. יש לחקור עוד על שמירת האווירה בלידה במסגרות שונות וגם האם ועד כמה המיילדת מהווה גורם של הפרעה במסגרות שונות.
שיתוף

תמותה ותחלואה פרינטלית ארצית (בהולנד) של 529,688 לידות בסיכון נמוך, מתוכננות בבית ובית חולים.

A de Jonge,a BY van der Goes,b ACJ Ravelli,c MP Amelink-Verburg,a,d BW Mol,b JG Nijhuis,eJ Bennebroek Gravenhorst,a SE Buitendijka
פורסם ב-2009 ב-BJOG

על מה מדובר?

מטרת המחקר הנוכחי היא להשוות תמותה ותחלואה חמורה של יילודים בין לידה מתוכננת בבתי ללידה מתוכננת בבית חולים, בקרב נשים בסיכון נמוך שהחלו את הלידה במקום לפי בחירתן ובטיפולה של מיילדת.

מי המשתתפים?

המחקר נערך בגודל ארצי בהולנד בקרב 529,688 נשים עם הריון בסיכון נמוך ובמעקב וליווי של מיילדת כפי שנהוג בהולנד. מתוך המדגם הארצי הזה, 60.7% תכננו ללדת בבית, 30.8% תכננו ללדת בבית חולים ו-8.5% לא ידוע מה היה מקום הלידה המתוכנן. כל הנתונים התקבלו באמצעות המאגר המדיני.

מה בדקו?

המחקר בדק את שיעור תמותת היילודים בזמן הלידה, ב-24 השעות הראשונות אחריה ולאחר 7 ימים וקבלת יילודים לטיפול נמרץ. המחקר לקח גם בחשבון מוצא, מעמד סוציו-אקונומי, גיל האם, מספר לידות ושבוע ההיריון בו התרחשה הלידה.

מה מצאו?

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בתוצאות בין אם הלידה היתה מתוכננת בבית או מתוכננת בבית חולים. במחקר זה, לידות בית מתוכננת באוכלוסיה בסיכון נמוך לא הייתה קשורה בשיעורי תמותה גבוהים יותר, או בסיכון מוגבר לקבלה בטיפול נמרץ ילודים בהשוואה ללידה מתוכננת בבית החולים. למרות שגורמים שונים, כגון לידה ראשונה וגיל מעל 35, היו קשורים לשיעורים גבוהים יותר של תוצאות פרינטאליות שליליות, לא נמצא קשר בין גורמים אלה לבין מקום הלידה המתוכנן.

מה המסקנה?

מחקר זה מראה כי תכנון הלידה בבית לא מגדיל את הסיכונים של תמותת ילודים ותחלואה חמורה בקרב נשים שהריונן מוגדר בסיכון נמוך, בתנאי שמערכת טיפול ליולדות מאפשרת בחירה זו באמצעות זמינות של מיילדות מוסמכות היטב ובאמצעות מערכת פינוי טובה למקרה הצורך.
שיתוף

סיכום תהליך המדיקליזציה של הלידה בישראל

ללדת ועוד איך : חוקי הלידה הלאומיים בימי המנדט

ד"ר אומי לייסנר

מבוא

מדיקליזציה (מתן מענה רפואי בנושאים חברתיים או התנהגותיים של היחיד או החברה) של לידה הוא התהליך שהתרחש במהלך המאה הקודמת, בו עברה הלידה מהמרחב הפרטי והנשי אל המרחב הציבורי בסמכותם של הרופאים. מאירוע נשי בסמכותן/ניהולן של המיילדות הפכה הלידה לאירוע רפואי שמצריך שימוש בטכנולוגיות רפואיות. בכל מדינה בה התרחש התהליך היה צורך באשפוז היולדת. מכיוון שבכל מדינה האשפוז התרחש בקצב אחר ובנסיבות אחרות, חוקרים נוטים לראותו כתהליך אינטרסנטי הנובע ממניעים פוליטיים, כלכליים ואישיים.
בישראל תהליך זה הושלם בשנות ה-60. נוטים לייחס את התהליך בארץ, לחוק משנת 1953 אשר קבע כי "רק אישה שנזקקה לאשפוז בקשר ללידה תקבל מענק לידה". מנגד לטענה זו ניתן לראות כי רמה גבוהה של לידות בבתי חולים הושגה כבר בתחילת שנות ה-40 בישראל המנדטורית.
מדוע עברה הלידה לבית החולים? ברוב העולם המתועש עברה הלידה לבית החולים לאחר מלחמת העולם השנייה וההסבר לכך היה שישנם יתרונות בריאותיים לאם וליילוד בסביבה רפואית. עם הזמן התברר כי תמותת היולדות בבתי החולים הייתה גבוהה יותר וכי השיפור בבריאות נבע מהשיפור הכללי בסניטציה ובתזונה. למעשה עד היום לא הוכחו היתרונות הבריאותיים של לידה בבית חולים לעומת לידות בסביבה בה שוררת מדיניות המאפשרת גם לידות בית מתוכננת. עובדה זו הובילה חוקרים רבים להסביר את המעבר ללידות בבית חולים במונחים פחות מדעיים ויותר אנליטיים ופוליטיים.
במחקרה זה, לייסנר מונה שלושה גורמים עיקריים למעבר הנ"ל – הרופאים, המדינה והיולדות עצמן.

האינטרסים של הרופאים על פני האינטרסים של המיילדות

למעשה ישנו מאבק המתרחש בין שתי קבוצות –
  1.  מיילדות שהן נשים ומרחב העבודה שלהן הוא הבית , והנחת היסוד לפיה הן עובדות היא שלידה היא תהליך טבעי ונורמלי בד"כ.
  2. הרופאים, מומחים בגניקולוגיה , גברים על פי רוב, מרחב העבודה שלהם הוא בית חולים והם מתמקדים בפתולוגיה וברשותם טכנולוגיות רבות להשתלט על הלידה.
הקבוצה המכריעה היא זו שבידיה כוח רב יותר.
לכוחם של הרופאים הצטרפו הממשלות שסברו שריכוז יולדות במקום אחד יהיה משתלם וחסכוני מבחינת משאבים, אולם הן לא לקחו בחשבון את העובדה שהפעלת מרכזים רפואיים מתאפיינת בטכנולוגיה יקרה וכך יוצא ששכרם בהפסדם. אנקדוטה משעשעת ששופכת אור על האינטרסים הכלכליים של הממשלות, היא שבאנגליה, בתחילת המאה, כאשר היו חסרות מיטות אשפוז הופנו היולדות ללדת בביתן בטענה שאם מדובר בלידה רגילה, אזי ביתן בטוח כבית חולים. אולם כאשר חלה ירידה בלתי צפויה ברמת הילודה ( בשנות ה-60) והיו מיטות אשפוז רבות פנויות תמכה הממשלה בדעה שלידה בבית חולים הינה בטוחה יותר, שהרי יהיה קל יותר למלא מיטות אשפוז ריקות מאשר לפתח שירותי לידות בית. אינטרס ממשלתי נוסף היה להראות כמה מפותחות ומודרניות הן המדינות אשר אימצו את המודל המיילדותי הרפואי וזאת בלי שלקחו בחשבון את העלות והתועלת ליולדת וליילוד. מעבר לאינטרסים הכלכליים של הממשלות היו גם אינטרסים של "פיקוח חברתי" לפי דברי של מישל פוקו (פילוסוף צרפתי), מדובר ביצירת גופים ממושמעים עבור המדינה והפעלת כוח שלטוני גופני כלפי אזרחי המדינה. ליולדות עצמן גם היה רצון והיו שאיפות לשייך עצמן לקבוצה אתנית או סוציאלית בדרך בה ילדו. הראשונות שילדו בבית חולים היו נשים חסרות כל שהרופאים השתמשו בהן כ"שפני נסיון", ועם הזמן דווקא היו אלה נשים ממעמד גבוה שסחפו אחריהן את השכבות מתחתיהן. נשים האמינו כי הרופאים יצילו אותן מסכנות הלידה, נשים רצו לידה ללא כאב, שליטה בגורלן הביולוגי וחשבו שהדרך המודרנית ללדת היא ללא כאב ובהרדמה מלאה. אך במקום שליטה הושג ההיפך והאשפוז לא היטיב עמן ועם ילדיהן.

אז איך זה נעשה בפועל?

אז איך מחוללים מדיקליזציה ללידה? בכמה אמצעים:
  • תעמולה של הרופאים בדבר סגולות הרפואה המודרנית
  • חקיקת חוקים שהוציאו את המיילדות מחוץ לחוק
  • חינוך מחדש של המיילדות והכפפתן לרופאים
  • מתן הטבות ליולדות
  • מימון האשפוז
  • ניהול מעקב הריון ע"י הממסד הרפואי בטענה שהדבר מביא לתוצאות טובות יותר, כאשר בפועל לא הוכח הדבר.
את כל הנ"ל ניתן לראות גם בישראל, בה מציע החוק הישראלי באמצעות הביטוח הלאומי, מענק לידה למי שהזדקקה לאשפוז בלידה (לשמחתנו החוק הזה שונה לאחרונה תודות לעבודתן של ח"כ תמר זנדברג ו"עמותת נשים קוראות ללדת"). בישראל המיילדות המסורתיות (היהודיות) שפעלו בארץ מסוף המאה ה-19 ויילדו נשים יהודיות, נוצריות ומוסלמיות נדחקו הצידה עם עליית רופאים מלומדים מאירופה ומיילדות מדופלמות, בוגרות בתי הספר למיילדות באירופה, שגם ניסו למצוא את מקומן בארץ ישראל. השכנוע להשתמש בשירותיהן הרפואיים של המיילדות המדופלמות נעשה באותם הימים באמצעות "שוחד" של מוצרי מזון מאמריקה, כאלו שלא היה בניתן למצוא/להשיג בארץ ישראל באותם הימים. בדומה למיילדות המסורתיות גם המיילדות המדופלמות העניקו שירותים לאוכלוסייה כולה וגבו את שכרן כראות עיניהן. כל המיילדות (מסורתיות ומדופלמות) שטיפלו בנשים שהגיעו מאוכלוסייה ענייה, לא גבו מהן כסף עבור שירותיהן.
נקודת המפנה הגדולה בתחום המיילדות בארץ הייתה עם כניסתו של ארגון נשות "הדסה" לארץ שעסק בארגון שירותי רפואה. תחנות התייעצות לאימהות ולנשים הרות, לימים יכונו "טיפות חלב", הוקמו גם בפריפריה ודאגו לתת עזרה לנזקקים, ללמד אודות היגיינה והנחלת תרבות וציוויליזציה למזרחיים. בהמשך, היו תרות האחיות אחר הנשים ההרות ביישוב, ומשכנעות אותן לבוא ולהיבדק בכל האמצעים האפשריים (הפחדה בעיקר). מנגד, נמנעו האחיות לתת מידע לנשים ההרות על תהליך הלידה עצמו. מי שלא הגיעה להיבדק לא קיבלה כרטיס שהפנה אותה היכן ללדת וגם איפשר את מימון הלידה בעת הצורך – בבית חולים או בבית(!!!).
ההפנייה המדוברת מהאחיות של הדסה גם קבעה מי תלד בבית ומי בבית החולים לפי סדר הדחיפות הבא:
  1.  מקרים פתולוגיים.
  2.  לידות ראשונות.
  3.  מקרים סוציאליים (מדובר ברשימת קריטריונים ארוכה ומשתנה לפי עונות השנה, ו/או לפי רמת העוני).
עם זאת נשים רבות שקיבלו "כרטיס" ללדת בבית היו מגיעות לבית החולים, והמחלקות היו קורסות מעומס. אחד הפתרונות שעלו ע"י ד"ר לבונטין (מנהל סניף "הדסה" תל אביב ) והוצעו להנהלת "הדסה", היה לתת מעין מענק לידה גם ליולדות הבית. הנהירה ללידות בבתי החולים המשיכה, למרות שהתנאים הסניטריים במחלקות היו לא ראויים ויולדות רבות לקו בדלקות, ומנגד בלידות הבית לא נרשמו אירועי מוות או תחלואה.
בשנת 1945 אחוז לידות בית חולים עמד על 90.6% ובשנת 1955 כבר עמד על 96%.

אז מה גרם לנהירה התמוהה הזו?

כביכול בתחילה, על פי עדויות ומסמכים ניסו הרופאים למנוע את כניסת כל היולדות לבתי החולים. אך כאשר מספר הרופאים בארץ עלה וכבר לא היו אילוצים פיזיים וכלכליים כבעבר הגישה השתנתה.
במקביל לרופאים, מיילדות הבית המדופלמות שעבדו ימים כלילות, ליוו יולדות יממות רצופות והגיעו לקריאות שחלקן התבררו כקריאות שווא (לידה שלא התפתחה לבסוף) עדיין השתכרו שכר שווה ערך לשכרו של ביקור בודד ועל כן נאלצו לעבור ולעבוד במחלקות בתי החולים על מנת להשתכר בכבוד ובשכר שווה ערך לעבודתן. מספר המיטות בבתי החולים גדל כי היו פחות חולים מזיהומים שונים, והיה קל הרבה יותר לקבל יולדות בבתי חולים בהם התפנו מיטות, מאשר להשקיע ביולדות ומיילדות הבית (העלאת שכרן של מיילדות הבית ופיתוח 'קואופרטיב למיילדות'). השיח על לידות בית בטוחות הלך ונעלם בעקבות זה וכך המשיך לעלות מספר היולדות בבית החולים. האחיות בתחנות "טיפת חלב" גם טמנו ידן בצלחת. בתחנות התבצע מעקב ההיריון הקפדני שגרר גם בדיקות שידועות כיום כמסוכנות (צילומי רנטגן) וגם התבצעו רישומי יולדות בגבולות גמישים כראות עיניהן.
המעורבות הזו של האחיות בתחנות (כמבצעות בפועל של חוקי הרשמת היולדת שהיו נהוגים בתקופת המנדט הבריטי) היו לפי סברת חוקרים רבים ככלי יעיל ביותר להובלת יולדות ללידה באישפוז. תהליך כזה מפחית את ביטחונה עצמי של היולדת ואת הידיעה שהיא תוכל ללדת ללא השגחה רפואית צמודה. ליולדות נתנו גם הנחיות ברורות להכנת הסביבה הביתית וגופן ללידה. כך יוצא שגם לידות הבית היו לידה רפואית, בחסות מיילדת מדופלמת, ולא מיילדת מסורתית. אירגון "הדסה" למעשה העדיף מיילדות מדופלמות-מורשות על פני המיילדות העממיות-מסורתיות (בדומה לבריטים שהסדירו העדפה זו באמצעות חקיקת פקודת המיילדות בשנת 1929 – שזו עד היום החקיקה היחידה המסדירה את תחום המיילדות בישראל, עליה נסמך עד ימינו גם משרד הבריאות) והוא אף קידם שיטת עבודה לפיה המיילדות המדופלמות צריכות להיות בראש ובראשונה אחיות רפואיות מוסמכות וכך בין היתר קידם בעצמו את המדיקליזציה של הלידה בישראל.

ומה רצו הנשים?

אין עדות לכך שהנשים נשאלו לדעתן ורצונן, אך הנתונים מצביעים על כך שהנשים הסכימו או רצו ללדת בבית חולים. כדי להסביר את התופעה פנתה ד"ר לייסנר לבחון את הנסיבות שהובילו לכך במדינות אחרות –
  •  השתייכות חברתית – מודרנה ומערב כערכי על, בעוד לידת הבית נתפסה כפרימיטיבית (בהשלכה על ישראל הציונית דאז – לידת בית הינה לא ראויה לאומה העברית הנבנית מחדש).
  • שיקולים דמוגרפיים – חובתנו הלאומית ללדת ילדים (האיום הדמוגרפי), מה שהביא לקבלת העריצות הרפואית ביתר קלות.
  • פמיניזם והבטחה ללידה ללא כאב – שיקולים אלו מיוחסים לגישות אמריקאיות של שנות העשרים ולאו דווקא לישראל. אולי בגלל העובדה שארגון נשות "הדסה" יוסד ע"י אמריקאיות והאחיות המייסדות היו אמריקאיות, הקשר להלך הרוח בישראל היה ברור.
עם זאת הסיבה העיקרית לפי ד"ר לייסנר שנשים הסכימו/רצו ללדת בבתי החולים היא הסברה שאם יפקידו גורלן בידי הרופאים הן יינצלו מהסכנות של הלידה וזאת כמובן לאור מסע ההפחדות שספגו לאורך כל ההיריון.

סיכום ומסקנות –

המאה העשרים חוללה שינוי בתחום הלידה והעבירה אותו מן הבית הפרטי אל בית החולים. זהו תהליך שהתרחש בכל מדינה בקצב אחר והסיבות המניעות היו שונות. בארץ ישראל המנדטורית התרחש עיקר המעבר עוד לפני שנת 1940.
למאמר המקורי והמלא >>> http://bit.ly/2v0Mr80
שיתוף