מחקר בנושא תחלואה אמהית חמורה בקרב נשים בסיכון נמוך בלידות בית מתוכננות לעומת לידות בית חולים מתוכננות בהולנד, במחקר ארצי

על מה מדובר?

רבים חושבים כי לידות בית הן עניין מסוכן, בחירה לא אחראית והרסנית של הורים. התפיסה הרווחת היא שלידה בבית חולים בטוחה בהרבה עבור היולדת והעובר. הולנד היא המדינה המערבית בעלת אחוז לידות הבית הגבוה ביותר, לכן היא אידיאלית למחקר הנוכחי, שבוחן את הקשר בין מקום הלידה המתוכנן לבין תוצאים נדירים אך חמורים לאם. יתר על כן, בהולנד קיים מאגר נתונים ארצי שאוסף את כל נתוני הלידה. לצד מאגר זה, מחקר עדכני זה, שחקר את המרכיב האתני של תחלואת אמהות בהולנד יצר מאגר מידע נוסף, המאגד את כל המקרים של תחלואה אמהית חריפה במדינה במשך שנתיים.
השילוב בין שני מאגרי המידע הללו יצר הזדמנות חד פעמית להשוות את שיעור התחלואה האמהית של אמהות בלידות בית מתוכננות מול לידות בית חולים מתוכננות. השערת המאמר הנוכחי היא כי נשים בהריון בסיכון נמוך המטופלות ברפואת משפחה ומתכננות לידת בית, יסבלו משיעור גבוה יותר של תחלואה אמהית חריפה לעומת נשים המתכננות לידה בבית חולים.

מי נכלל במחקר?

בהולנד, מיילדות ברפואת משפחה, מלוות נשים בהריון בסיכון נמוך, בלידה ספונטנית בין השבועות 37-42. נשים בסיכון נמוך הן נשים בהריון עם עובר אחד במנח ראש, ללא כל סיכון רפואי או מיילדותי שמהווה אינדיקציה לטיפול בבית חולים (כמו ניתוח קיסרי בעבר). נשים שבמהלך הריונן עולים סיבוכים ו/או גורמי סיכון, מופנות לטיפול מומחה בבית החולים. התערבויות מיילדותיות כגון ניטור אלקטרוני של העובר, זירוז ומשככי כאבים, קיימים רק בבית החולים.
כאמור נתוני המחקר הם שילוב בין שני מקורות מאותה תקופת זמן (2004-2006): מחקר זה שאסף נתונים על כל המקרים של תחלואה אמהית מ-98 בתי חולים בהולנד במשך שנתיים; ומאגר הנתונים הארצי שמאגד שלושה מאגרים: מרפואת משפחה, מרפואת מומחים בבתי חולים ומרפואת ילדים. משני המאגרים נבחרו נתונים על נשים בהריון עם עובר אחד, בלידה ספונטנית בין השבועות 37-42, שלא ילדו בעבר בניתוח קיסרי.
דגימת המחקר כוללת נשים המטופלות ברפואת משפחה עם עובר יחיד, ללא אינדיקציות לסיכון בינוני ו/או פקיעת קרומים מתמשכת ללא צירים, או אינדיקציות להפניה לרפואת בית חולים בתחילת הלידה.
משתני המחקר:
  1. "מקום לידה מתוכנן" מחולק לשלוש קטגוריות: לידת בית מתוכננת, לידת בית חולים מתוכננת, ומקום לידה לא מתוכנן. בשלב מסוים בהריון המיילדות המלוות ממלאות במאגר הנתונים היכן האישה מתכננת ללדת (חלק מהמידע חסר משום שלא עודכן או שהנשים לא החליטו).
  2. תוצא עיקרי: "תחלואה אמהית חמורה" חולק במחקר הלמו"ן לחמש קטגוריות: אשפוז בטיפול נמרץ, קרע רחמי, רעלת הריון או תסמונת "הלפ" או תחלואה אמהית חמורה אחרת כפי שהובחנה ע"י קלינאי. כמו כן גם דמם לאחר לידה של יותר מ1000 מ"ל והסרה ידנית של השיליה, נכנסו להגדרות בהתבסס על מאגר הנתונים הארצי.
  3. משתנים מתערבים אפשריים הם: לידה ראשונה, גיל ההיריון, גיל האם, מוצא, ומעמד סוציו-אקונומי.
  4. משתנים שהוחזקו משום שקושרו בעבר עם תוצאים אמהיים שליליים: זירוז לידה עם אוקסיטוצין ולידה ניתוחית (ניתוח קיסרי, לידת ואקום או מלקחיים).

מה מצאו?

בתקופת המחקר, 240,400 נשים שלא עברו בעבר ניתוח קיסרי, עם הריון של עובר אחד, ולידה ספונטנית בין השבועות 37-42 תועדו במאגר הנתונים. במחקר 706 נשים עמדו בקריטריון וחוו תחלואה אמהית חמורה לאחר תחילת הלידה (27.7%). מסיבות שונות (חוסר במידע, טפסים, מקום לידה לא ידוע, אינדיקציות לסיכון בינוני, ואינדיקציות נוספות) חלק מהנשים לא נכללו בניתוח הסופי. המאגר המקושר (בין מחקר הלמו"ן למאגר הנתונים הארצי) מכיל מידע על 230,299 נשים, מהן 598 (2.6 ל1000) סבלו מתחלואה אמהית חמורה. מתוכן 172,973 התחילו לידה בליווי של רפואת משפחה (364, סבלו מתחלואה אמהית חמורה), ועבור 439 מקום הלידה לא היה ידוע (1 חוותה תחלואה).
מתוך 146,752 שנותרו ברפואת משפחה בתחילת הלידה, 92,333 (62.9%) תכננו לידה ביתית, ו54,419 (37.1%) תכננו לידה בבית חולים. לעומת נשים שתכננו ללדת בבית החולים, נשים שתכננו ללדת בבית לרוב ילדו בעבר; בלידה הנוכחית ילדו לקראת שבוע 41 והלאה; גילן היה לרוב בטווח שבין 25 ל-34; ממוצא הולנדי ומעמדן הסוציואקונומי לא היה נמוך.
תוצאים אמהיים חמורים: מכל הנשים שנכללו במחקר, 288 נשים (2 לכל 1000) סבלו מתחלואה אמהית חמורה. מתוך לידות הבית המתוכננות, תחלואה אמהית חמורה התרחשה אצל 141 נשים (1.5 ל1000) ובקרב לידות בית חולים מתוכננות אצל 147 נשים (2.7 ל1000). לרוב הנשים שנפגעו ניתן עירוי דם של 4 מנות דם או יותר. דמם לאחר לידה היה התוצא החמור הנפוץ ביותר והתרחש אצל 2699 (29.2 ל1000) מלידות הבית, ו2172 (39.9 ל1000) מלידות בית החולים המתוכננות. תוצאים שליליים אחרים היו פחות נפוצים בקרב לידות הבית לעומת לידות בית החולים, אך ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית רק עבור נשים שכבר ילדו בעבר. יתר על כן, פחות נשים שילדו לידת בית מתוכננת קיבלו זירוז ו/או ילדו בלידה ניתוחית כלשהי לעומת נשים שילדו בלידה מתוכננת בבית חולים.
המחקר הנוכחי הראה סיכון נמוך יותר של תחלואה אמהית, דמם לאחר לידה והוצאה ידנית של השיליה בקרב נשים בסיכון נמוך בתחילת לידה, בלידת בית מתוכננת לעומת לידת בית חולים. ההבדלים היו מובהקים רק עבור נשים שילדו בעבר. לא נמצאה אף הוכחה שלידות בית מתוכננות בקרב נשים בסיכון נמוך מובילות לסיכון גבוה יותר של תוצאים אמהיים שליליים חמורים במערכת טיפול ביולדת, הכוללת מיילדות מאומנות ומערכת ניתוב ותחבורה טובות.
** הכתבה היא סיכום של המחקר המקורי, נתונים מורחבים אודות המחקר לרבות מידע סטטיסטי, ניתן למצוא במחקר המקורי, כאן: http://www.bmj.com/content/346/bmj.f3263
שיתוף

מאמרים בנושא לידות מחוץ לבית חולים

סיכמנו עבורכן מספר מאמרים הקשורים ללידות בבית. אנחנו ממשיכות לסכם ולתרגם אותם, כל פעם נוסיף עוד, לכן כדי לבדוק מדי פעם. המחקרים בנוספים מגוונים כדי לתת מענה רחב ולא רק מנקודת מבט אחת.

מוזמנים להכנס לכל אח מה סיכומים, בתוך כל סיכום יש לינק למאמר\מחקר השלם:

אם יש מחקר או מאמר שנראה לכן רלבנתי ולא נמצא כאן ברשימה, נשמח אם תשלחו לנו אותו ונסכם גם אותו – nashimkorot@gmail.com

שיתוף

טופס פניה – קו ליולדת

שיתוף

הודעת שגיה – קו ליולדת

מתנצלות, טופס העדות לא הושלם.

מוזמנת לנסות שוב (לינק לטופס) או לכתוב לנו admin@kavlayoledet.org

שיתוף

פניתך התקבלה – קו ליולדת

תודה שפנית אלינו ושיתפת את סיפור הלידה שלך.

פנייתך התקבלה במערכת בהצלחה.

 

שיתוף

תיקון חוק ביטוח לאומי למענק לידה לנשים היולדת הבית

קצת רקע

ההצעה של ח"כ זנדברג אושרה בנובמבר 2016 בכנסת בהצבעה בקריאה ראשונה. הצעת החוק תעצור את האפליה הקיימת כיום נגד נשים שבוחרות ללדת בלידת בית, ותקבע כי גם נשים אלה יהיו זכאיות למענק לידה. כיום רק נשים היולדות בבית חולים או שמגיעות לבית חולים מיד לאחר הלידה מקבלות מענק לידה, ואילו נשים שבוחרות ללדת בבית לא מקבלות סכום זה. הצעת החוק קובעת כי נשים בלידת בית יקבלו את מענק הלידה.

הסיבה ההיסטורית לאפליה זו נובעת מההנחה כי לידה בבית חולים היא הלידה הבטוחה ביותר וכי יש לעודד נשים ללדת בבתי חולים בלבד. ואולם מחקרים שנעשו בשנים האחרונים מצאו כי כאשר מדובר בלידה בסיכון נמוך המלווה על ידי מיילדת מוסמכת אין ללידה זו השפעה שונה על בריאות היולדת או הילוד לעומת לידה בבית חולים.

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים בוחרות ללדת בבית במרחב טבעי ומוכר, ועדיין שיעור הלידות הביתיות בישראל נמוך ומסתכם בפחות מאחוז מכלל הלידות.

הצעת החוק כוללת תיקון של חוק הביטוח הלאומי הנוגע למענק הלידה ולמענק האשפוז וכן תיקון של פקודת המיילדות הנוגע לתקנות לעיסוק מיילדות ביילוד מחוץ למוסד רפואי שייקבעו על ידי שר הבריאות באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות.

מענק הלידה מסתכם כיום ב-1,751 שקל עבור הילד הראשון במשפחה, 788 שקל עבור הילד השני ו-525 שקל בגין כל ילד נוסף. כיום מתקיימות בישראל בין 600 ל-800 לידות בית מדי שנה, כלומר תשלום של 1,751 שקלים לכל היותר ללידה יחייבו תוספת תקציב שנתית מקסימלית של 1.4 מיליון שקל.

ח"כ זנדברג: "יום חשוב בדרך של תיקון עוול שנמשך כבר יותר מידי שנים עבור מאות נשים מידי שנה במדינת ישראל שאינן זוכות לזכויות המגיעות להן. אני מודה לוועדת העבודה והרווחה , למשרד הבריאות ולביטוח הלאימי על תמיכתם בהצעת החוק הזאת וקידומה. כבר שנים ברור שלידות בית הן לידות רגילות לכל דבר ועניין והדבר היחידי שחסר הוא תיקון האפליה כלפי היולדות״

איך מקבלים את המענק לידה?

אם ילדת אחרי בבית ה-01.06.2017, את זכאית לקבל מענק לידה. לפי אתר של ביטוח לאומי אין צורך בהגשת תביעה, לאחר שמתקבל דיווח ממשרד הבריאות על לידת בית: http://bit.ly/2zODHVo
מענק הלידה כיום הוא: 1751 ₪ בעד הילד הראשון, 788 ₪ בעד הילד השני, 525 ₪ בעד הילד השלישי והלאה. יולדות בית, שלא קיבלו מענק בלידות הקודמות, זכאיות למענק כמו לילד הראשון. את המסמכים הבאים יש להעביר ללשכת הבריאות המחוזית (עדיף להגיעה פיזית) או ישירות לירושלים.
  • יש להרשם במשרד הפנים
  • להגיש ללשכת הבריאות: טופס הודעת לידה ותצהיר החתום על ידי עו“ד + תצלום ת. ז של ההורים + מספר ת.ז של התינוק

 

הצעת החוק

נוסח הצעת החוק: מספר פנימי: 577369
הכנסת העשרים
 
יוזמת:       חברת הכנסת תמר זנדברג
______________________________________________           
                                             פ/2726/20
 
הצעת חוק לידה בבית (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2016
 
תיקון חוק הביטוח הלאומי 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 , בסעיף 42 –
(1) בסעיף קטן (א), פסקה (2) – תימחק;
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה."
תיקון פקודת המיילדות 2. בפקודת המיילדות , אחרי סעיף 13 יבוא:
"עיסוק ביילוד שלא בבית חולים או במוסד רפואי 13א. (א) שר הבריאות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים לעניין עיסוק מיילדות ביילוד שלא בבית חולים או במוסד רפואי.
(ב) לא תעסוק מיילדת ביילוד שלא בבית חולים או במוסד רפואי, אלא בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), אולם הוראה זו לא תחול בנסיבות של מצב חירום רפואי, כפי שיקבע השר."
חובת התקנת תקנות ראשונות 3. תקנות ראשונות לפי סעיף 13א לפקודת המיילדות, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בתוך 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה.
 
דברי הסבר
קיים אינטרס ציבורי מובהק להבטיח כי לידות יתקיימו בתנאים המאפשרים שמירה על בריאות היולדת והילוד. עד כה ננקטה הגישה לפיה הדרך היחידה להגיע לתוצאה זו היא על ידי לידה בבית החולים. מסיבה זו, כדי לעודד נשים ללדת בבית החולים, מותנה מענק הלידה בלידה בבית החולים. בעוד שניתן להבין התניה זו ביחס לדמי האשפוז האמורים לכסות את עלויות האשפוז, הרי שבהתניה זו יש מידה רבה של אי צדק בעיקר בנוגע למענק הלידה אשר מטרתו היא רכישת ציוד לילוד ומשכך אין רלוונטיות למקום שבו הוא נולד.
בנוסף העיתים השתנו. מחד גיסא עלתה מאוד רמת האוכלוסייה ואין עוד יסוד להניח כי יולדת תלד שלא בבית חולים, ללא התנאים הנדרשים ללידה. מאידך גיסא התפתחה בארץ תרבות של לידה אלטרנטיבית המתבצעת בעיקר בבית היולדת. ראוי להדגיש בהקשר זה כי הלידה האלטרנטיבית מתבצעת באמצעות מיילדות מומחיות וכי כל המחקרים בארץ ובעולם מוכיחים כי אין ללידה כזו כל השפעה שלילית על בריאות היולדת או הילוד. מוצע על כן לנתק את הקשר בין מענק הלידה לנושא מקום הלידה שכן כל ילוד זכאי לתמיכה שווה בראשית חייו.
התיקון המוצע לפקודת המיילדות נועד להסדיר את נושא הלידה האלטרנטיבית, אשר עד כה לא היה נתון לכל פיקוח, על ידי הסמכת שר הבריאות להתקין תקנות בעניין עיסוק במיילדות שלא בבית חולים או במוסד רפואי. ראוי לציין כי כבר נעשתה עבודה רבה וטובה בעניין זה במשרד הבריאות וכי לכן אין כל מניעה לביצוע מיידי של הוראה זו.
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביוםכ"ז באדר א' התשע"ו – 7.3.16
שיתוף

הפיעילויות שלנו

העמותה פעילה בשדה הלידה, אם בבית, בקהילה או בבית חולים, על מנת לעשות שינוי ממשי ומשמעותי בתנאי הלידה  בישראל למען הנשים והילודים. כאן תוכלי לקבל סקירה של ההצלחות והפעילויות שלנו:

עזרו לנו להמשיך לפעול, קחו חלק


שיתוף

שוברים את המיתוסים על לידות בית

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"
בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות).
מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.
בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית.
מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.
הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>http://bit.ly/2014-transport-effectiveness
2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"
לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות.
הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים.
ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.
בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב.
3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"
כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.
בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית  היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה)  פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו – האם זה לא סיכון?   19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן – פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.
חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.
ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.
קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> http://bit.ly/WHO-safe-motherhood
הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):
87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים – 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים,  רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.
נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא.
נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.
4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"
מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה. היא מנטרת  את התינוק במכשיר שנקרא דופלר.
מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח,  לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם  יש צורך בפינוי לבית חולים.
יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים.
גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים.
ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים.
בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.
5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"
אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.
חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון  40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.
מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.
כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 – בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.
6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"
מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.
ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות.
זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו – מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד.
אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.
לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.
נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.
לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.
למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>http://bit.ly/2rtOfZ5
הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”
7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"
מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.
מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.
בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.
8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"
במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.
מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.
לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.
מחקר המראה את הממצא הזה>> http://bit.ly/2017-ACOG-US
9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.
על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.
בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.
מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> http://bit.ly/2014-tranpsort-collaboration
10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון
כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.
שיתוף

שיתופי פעולה

קרן בריאה

אנחנו בשיתוף פעולה עם קרן בריאה המתעסקת עם בריאות נשים ורפואה מגדרית. אנחנו רואות בקרן בריאה שותפה מרכזית לדרך שלנו למען שינוי אמיתי ומשתעיתי במערכת הבריאות. אנחנו עובדות יחד על מספר פרויקטים ומקוות גם להרחיב את העבודה המשותפת לאורך הדרך.

לעמוד: https://www.facebook.com/kerenbriah/ 

לאתר: https://www.briah.org/

ארגון המיילדות

אנחנו פועלות שיתוף פעולה עם ארגון המיילדות. כמו שאתן כבר יודעות אנחנו שואפות לשנות את מציאות תנאי הלידה בישראל. אנחנו מקוות שבזכות פרויקט "קו ליולדת" נצליח לסייע לנשים שנפגעו במהלך לידתן ונצליח להגיע לצוותים של ביתי חולים כדי להעלות מודעות למתרחש בין כותלי בית חולים.

אחד מהמהלכים למען מטרה זו הוא לערב את המיילדות בפרויקט החשוב הזה כי אנחנו יודעות שרק ביחד, יד ביד, נוכל לעשות שינוי אמתי ומשמעותי. יש לנו אשת קשר בכל בית חולים, שנוכל לגשת אליה לכל פניה, ליצור שיח וגישור בין הנשים והצוות. בנוסף, יש לעבוד על תנאי בית החולים עצמם. לשם כך אנחנו נעבוד על תקינת המיילדות. אם היתה מיילדת לכל יולדת הלידות בבית חולים היו יכולות להראות אחרת לגמרי.

כדי לחתום על העצומה כנסו ללינק >> https://www.atzuma.co.il/meyaldot

 

שיתוף

הפרויקטים שלנו

פעילות העמותה מתרכזת בחקיקה סביב עולם הלידה כמו הצעת החוק על מרכזי לידה, העלאת מודעות של זכויות נשים בלידה הכוללת ניירות עמדה, הנגשת מחקרים, כנסים, פעילות תקשורתית בכדי לאפשר חופש בחירה בלידה מתוך ידע ותמיכה.

העמותה מהווה גם קורת גג לנשים הפעילות בתחום שיצרו קהילות משמעותיות ופועלות יום יום לשינוי לטובתנו הנשים

ואלה הפרויקטים שהתאחדו תחת גג העמותה:

קו ליולדת – עקב סיפורי לידה טראומטיים שפורסמו, הרגשנו שלנשים שחוו פגיעה בלידה אין מקום בו הן יכולות לקבל סיוע והכרה בכאב שלהן. הקו מהווה מענה ראשוני לנשים שחוו פגיעה והפרת זכויות בזמן ההריון או הלידה. הוא מאפשר סיוע רגשי ראשוני ובמידת הצורך יעוץ משפטי ראשוני.

עם מאגר העדויות אנחנו רוצות לפנות לבתי חולים כדי לחולל שינוי אמיתי בתוך המערכת עם איש קשר יעודי לקו בכל בית חולים ברחבי הארץ. תוך שנה אחת של פעילות התקבלו כ-350 פניות של נשים.

לעמוד: https://www.facebook.com/kavlayoledet/

 

זכותי ללדת – עקב סגירת מרכזי לידה עצמאיים בישראל, למרות קיומם ברוב המדינות המפותחות,  הרבה נשים נותרו ללא מענה לבחירתן ללדת במרכז לידה עצמאי, וחופש הבחירה שלהן נשללה.

מטרת הפרויקט היא לנרמל את לידות הבית ולהסדיר מרכזי לידה עצמאיים בישראל

 

לעמוד: https://www.facebook.com/ZCHUTILALEDET/

לקבוצה: https://www.facebook.com/groups/791881240967978/

אפס הפרדה – הפרויקט פועל למען העלאת המודעות אצל הורים לפני לידה, לכך שיש להם את הזכות המלאה להישאר עם תינוקם לאחר הלידה,להיות במגע תמידי איתו, ולא להיפרד ממנו לרגע עד לשחרור הביתה.

השינוי המהותי כבר התחיל ובתי חולים רבים משנים את הנהלים שלהם בעקבות הפעילות כדי לאפשר אפס הפרדה, אך נותרה עבודה רבה למען הטמעת השינוי כסטנדרט ברחבי הארץ.

לעמוד: https://www.facebook.com/zero.separation.il/

לקבוצה: https://www.facebook.com/groups/zero.seperation/

קיסר נולד – לא מעט נשים עוברות ניתוח קיסרי אלקטיבי בגלל סיבות רפואיות. גם בניתוח קיסרי יש צורך בשיפור זכויות נשים וילודים. הפרויקט פועל למען העלאת מודעות לאפשרויות השונות בזמן ניתוח אלקטיבי ותמיכה בנשים שעברו ניתוח קיסרי. בהמשך הדרך יש תוכנית להפעיל מערך התנדבותי של תמיכה ביולדות טריות אחרי קיסרי.

 

לעמוד: https://www.facebook.com/keisarnolad/

לקבוצה: https://www.facebook.com/groups/keisarit/

עגולה – בישראל אין רצף טיפולי סביב ההיריון והלידה, הפרויקט הוקם כדי ליצור רצף של שירותי תמיכה וטיפול לנשים סביב הריון לידה וחל"ד. השאיפה שלנו היא שלכל אישה יהיה רצף טיפולי והתייחסות לאורך כל הדרך לפן הרגשי. כרגע הפרויקט מתמקד באזור הדרום עם פיתוח משאבים קרנות ובניית שת"פ עם גופים מתחום הבריאות

מיילדות מדברות – אנחנו מבינות שבכדי לחולל שינוי, הדבר המשמעותי הוא שלכל אישה תהייה מיילדת אחת לאורך כל הדרך. פתחנו קבוצה של מיילדות בשביל לעורר את השיח ושיתופי הפעולה בכדי להבין כיצד עלינו לפעול יחד למען לידות טובות יותר.

יש לכן פרויקט שקרוב לליבכן מעולם ההיריון ולידה ואתן מעוניינות להצטרף?

כתבו לנו למייל: nashimkorot@gmail.com

או בעמוד שלנו: https://www.facebook.com/NashimKorot/

שיתוף