שוברים את המיתוסים על לידות בית

1. "אבל מה תעשו אם הלידה תסתבך? בבית אין רופאים, אין איך להתמודד עם סיבוכים"
בלידת בית יש מיילדת פרטית וצמודה ליולדת (בניגוד לבתי החולים בארץ, בהם התקן הוא מיילדת לשלש יולדות).
מיילדות הבית מכירות טוב את הפיזיולוגיה של הלידה ולמעשה הן מתמחות בלידות טבעיות. הן פועלות מתוך זהירות רבה ומסוגלות לזהות מצבים שבהם היולדת והעובר יידרשו לעזרה נוספת, כזו שתצריך מעבר לבית חולים.
בלידת בית מתבצע מעקב אחרי דופק העובר והסימנים החיוניים של היולדת. מיילדות הבית מודעות לגבולות עבודתן ואחריותן ומתי כדאי ורצוי להיעזר באמצעים נוספים שאינם אפשריים בלידת בית.
מחקרים מראים שלרוב המעבר לבית חולים של יולדות שתכננו לידת בית אינו דחוף ונעשה מטעמי בטיחות ולא עקב צורך רפואי ממשי.
הנה מחקר שמציג את יעילות ההעברה של יולדת בית לבית החולים >>http://bit.ly/2014-transport-effectiveness
2. " לפני שנשים עברו לבית חולים יותר תינוקות ונשים מתו בלידות. למה לקחת את הסיכון?"
לא קיים אפילו מחקר אחד המגבה את התפיסה השכיחה שהמעבר ללידות בבתי החולים הוא שהפחית את תמותת תינוקות או תמותת הנשים היולדות.
הדעה הרווחת היא שלמעשה בזכות מודעות כללית לבריאות חשיבות להיגיינה טובה יותר, כמו גם פיתוח האנטיביוטיקה וניהול מעקב בזמן ההריון, הם אלו שהיו אחראים לירידת התמותה והתחלואה באופן משמעותי ולא המעבר עצמו ללידות בבתי החולים.
ההתקדמות הכללית בתחום הרפואה אפשרה ללידה להיות בטוחה יותר עבור נשים עם הריון בסיכון גבוה ולנשים שסבלו ממצבים רפואיים קיימים או סיבוכים חמורים במהלך הריונן.
בין המאות ה-17 עד ה-19, בבתי החולים, לא היתה כלל מודעות לסניטציה וכך רופאים שהיו מנתחים במחלקות רגילות לא היו שוטפים/מחטאים ידיים לפני שניגשו ליילד נשים. בתקופה זו עלה שיעור התמותה של תינוקות ונשים בבתי החולים והיתה סברה שישנה מחלה "מיוחדת" שהורגת תינוקות בבתי חולים. נשים נהרו חזרה ללדת בבית. כשהצוות המטפל התחיל לשים דגש על סניטציה המצב השתנה לחיוב.
3. "אתן מסכנות את התינוק שלכן רק למען החוויה האישית שלכן זה ממש חוסר אחריות"
כבר ב-1996, ארגון הבריאות העולמי, ערך מחקר מקיף וקבע כי לידות בית מתוכננת עם מיילדת מוסמכת, עבור יולדות שהריונן מוגדר בסיכון נמוך הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבית חולים. הדבר נכון כאשר מדובר בהריון ראשון ואף יותר בהריונות חוזרים. המחקרים הנוספים שנערכו בנושא בטיחות לידות בית תומכים גם הם במסקנה זו ומראים לידות שבהן יש פחות התערבויות רפואיות, פחות חתכי חיץ, השראת וזירוז לידה ופחות ניתוחים קיסריים.
בבואנו ללדת בבי"ח אנו לוקחות על עצמנו סיכונים רבים אחרים: לידה מכשירנית  היא מסוכנת לתינוק. דחיפת בטן היולדת (מניפולצית קריסטלר) מהווה סיכון גם לאם וגם לתינוק (ובדרך כלל איננה מדווחת בסיכום לידה)  פיטוצין שנהוג לתת בחדרי לידה בבתי החולים, נותנים לעתים עד שיהיו ירידות דופק לעובר ואז מפסיקים אותו – האם זה לא סיכון?   19% אחוז ניתוחים קיסריים בישראל בבתי חולים ב-2014 לעומת 1.4% שבוצעו ביולדות שהחלו את לידתן בבית. כל ניתוח קיסרי שהוא ניתוח פתיחת בטן לכל הדעות מעלה למשל סיכון ל: הידבקויות בחלל הבטן, זיהומים, סיכון לניתוח קיסרי נוסף (אמא) ואילו מחלות בדרכי הנשימה אצל היילוד. התערבויות נוספות שמתייחסים אליהן כפעולות שגרה בבי"ח הן – פתיחת וריד, פקיעת קרומים מלאכותית, הרדמה אפידורלית, חתך חיץ. כל אחת מהן מהווה סיכון לפגיעה בגוף האם, התינוק, או בפיזיולגויה של הלידה.
חוויה של לידה מכשירנית ו/או ניתוח קיסרי משפיעה משמעותית על הרצון של האישה להיכנס להריון נוסף. ניתן גם לייחס קשר להתערבויות רפואיות במהלך הלידה לדיכאון אחרי לידה. להתערבות רפואית בלידה יש השפעה על כל חיי המשפחה ולא רק על החוויה הנקודתית של הלידה עצמה, ההשלכות הן ארוכות טווח.
ארגון הבריאות העולמי, הצהיר כי זכותה של כל אישה ללדת איפה שהיא רוצה, איפה שהיא מרגישה הכי בטוחה רגשית והמליץ שמקום הלידה יהיה בסביבה הקרובה לביתה. מאז עשרות מחקרים ברחבי העולם תומכים בעמדה זו.
קישור לחוברת המלאה של ארגון הבריאות העולמי>> http://bit.ly/WHO-safe-motherhood
הנה לינקים למספר מחקרים (ויש עוד):
87.9% מהלידות הסתיימו בלידה טבעית בבית. 12.1% מהלידות שעברו לבית החולים – 9.6% מתוכן נזקקו לזירוז לידה לעומת 21% מלידות בית החולים,  רק 3.7% נזקקו לניתוח קיסרי לעומת 19% מאלו שילדו בבית החולים, 2.1% נזקקו לחתך חיץ לעומת 33% מלידות בית החולים.
נמצא כי הריונות ולידות בליווי מיילדת מוסמכת היו קשורים לשיעור מאוד נמוך של תמותת יילודים, סיכוי מופחת להתערבויות רפואיות (ניטור רציף, לידה מכשירנית) או סיבוכים לאישה היולדת (קרעים בדרגה 3 או 4, דימום מוגבר) לעומת לידות בית חולים בליווי מיילדת או רופא.
נראה שבמרכזי לידה ביתיים אלו היולדות עוברות פחות התערבויות באופן משמעותי לעומת בתי חולים עם אותה רמת בטיחות. לנשים בלידה שניה ומעלה, לידות בית ובמרכזי לידה הן בטוחות ליילוד וטובות יותר ליולדות עם שיעור מופחת של ניתוחים קיסריים, לידות מכשירניות וחתך חיץ באופן משמעותי.
4. "מה אם הוא יוולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר?" "מה אם תהיה היפרדות שיליה" "מים מקוניאלים? ירידות דופק?"
מיילדת מוסמכת עוקבת אחר הלידה באופן רציף. היא מגיעה ללידה עם ציוד מתאים לפי דרישות משרד הבריאות ועוקבת אחר הסימנים החיוניים של היילוד והאישה. היא מנטרת  את התינוק במכשיר שנקרא דופלר.
מחקרים מראים שביצוע מעקב במוניטור רציף, כמו בבי"ח,  לא באמת משפר את תוצאות הלידה, בעוד שליווי רציף של מיילדת כן. ליווי רציף של היולדת ומעקב אחרי התקדמות הלידה מאפשר זיהוי מוקדם של סיבוך אפשרי ובחינה האם  יש צורך בפינוי לבית חולים.
יש לציין שאחד מכל ארבעה (4!!!) תינוקות בעולם נולד עם חבל טבור כרוך סביב הצוואר, זוהי לא באמת בעיה, אלא מיתוס שמחדירים לנו כבעייתי. מצב זה של כריכת חבל הטבור זה יכול להוות סכנה רק במקרים נדירים.
גם כאשר יש מים מקוניאלים, הדבר לא בהכרח אומר שיש מצוקה עוברית וכמובן שתמיד ניתן להחליט להתפנות לבית החולים.
ירידת דופק של העובר מתרחשת פעמים רבות במהלך הלידה, ירידת דופק שאינה שיגרתית היא זו שמצריכה מעבר לבית חולים.
בהקשר הזה, בליווי רציף ע"י מיילדת עוד משלב ההיריון, המיילדת מגיעה ללידה לאחר שהיא כבר מכירה את דפוסי העובר, את התנהגות הדופק שלו וכך היא מסוגלת לזהות ולאבחן טוב יותר האם שינוי בדופק במהלך הלידה הינו שגרתי או בעייתי ומצביע על מצב רפואי הדורש פינוי לבית החולים.
5. "אם התינוק שלי היה נולד בבית הוא היה מת בוודאות"
אנחנו לא יודעות מה בדיוק היה בלידה שלך ולכן אנחנו יכולות רק לדבר על עובדות.
חשוב לנו לציין שהגדרת ניתוח קיסרי דחוף לוקחת בחשבון  40 דקות מרגע קבלת ההחלטה על הניתוח עד הביצוע. זמן התגובה הזה הוא אחת מהסיבות שההנחיות של משרד הבריאות בדבר לידות בית מגדירות "קירבה לבית חולים" בזמן ההגעה אליו (עד 30 דקות בנסיעה). כאשר מגיעה לבית החולים מיילדת המלווה לידת בית היא יכולה להודיע לצוות הרפואי כבר בדרך על המצב ובמקרה דחוף ניתן להכין חדר ניתוח ולהגיע ישירות אליו. זוהי סיטואציה נדירה כמובן, אבל אפשרית.
מהנתונים הקיימים בדבר לידות בית בישראל בין השנים 2008 ל-2012 היו 3,400 לידות בית, כאשר 96.7% מהלידות הללו הסתיימו בלידה רגילה, טובה ובריאה. בכ-8% מהלידות היה צורך במעבר לבית חולים, לרוב לפני הלידה, עקב בקשת היולדת, מים מקונאיליים, מנח עובר שהשתנה או חוסר התקדמות בלידה. שאר ההעברות של יולדות בית לבתי החולים היו ברובן לצורך השגחה על האם (מעקב אחרי דימום שהחל או בדיקת שלמות שיליה) או השגחה על היילוד (נשימת היילוד או צהבת). בכמעט אחוז מהלידות היה צורך בלידה מכשירנית וב-2.3% מהלידות היה צורך בניתוח קיסרי.
כפי שכבר כתבנו קודם בהתייחס למיתוס מס' 3 – בלידות המתרחשות בבתי החולים ההתערבויות הרפואיות הינן נפוצות יותר משמעותית.
6. "למה את מתעקשת על לידת בבית, אם את רוצה לידה טבעית, תלדי בבית חולים בחדר לידה טבעי וכך תזכי בשתי העולמות"
מזה 40 שנה ידוע כי ההורמון העיקרי האחראי על התכווצות הרחם, ייצור הצירים והתקדמות הלידה, אוקסיטוצין, מופרש (כמו ביחסי מין) כאשר האישה רגועה, מוגנת, חשה אינטימיות, מסוגרת מן העולם ומהתפקוד היומיומי הרגיל.
ככל שהאישה תוכל לאפשר לעצמה סביבה אינטימית יותר שהינה נטולת הפרעות כך יש סיכוי שהלידה שלה תתקדם בצורה טובה יותר, בריאה יותר ונטולת התערבויות רפואיות.
זהו כמובן רק אחד מהגורמים להתקדמות הלידה אבל זהו גורם מפתח וכזה שהאישה יכולה לשלוט בו – מי יהיו מלוויה, איך תראה סביבת הלידה שלה ועוד.
אישה שחווה רוגע ובטחון בסביבה רפואית צריכה בהחלט לבחור בסביבה כזו כדי להצליח להירגע וללדת. לעומתה, אישה שחווה רוגע ובטחון בביתה שלה ורוצה לשמור את סביבת הלידה שלה לא רפואית צריך לאפשר לה ליווי מקצועי. לכל אישה כדאי לשאול את עצמה "איפה אהיה יותר רגועה וכיצד ארגיש יותר מוגנת" בבואה לבחור את מקום הלידה.
לידה היא אירוע בריא שהינו חלק מרצף החיים. כל המחקרים מראים באופן חד משמעי כי בלידות בית יש פחות התערבויות בלידה לעומת לידות בית חולים. לא לכל אישה מתאים ללדת בבית חולים לידה טבעית, חוזר משרד הבריאות מדגים היטב את הגישה של בית חולים ללידה טבעית, היא שונה לגמרי מהגישה בלידת בית. אשה שרוצה ללדת בבי"ח לידה טבעית היא חריגה בנוף וכך גם מתייחסים אליה.
נשים שתועדו בדבר חווית הלידה שלהן, העידו שהן היו מרוצות יותר מחוויית הלידה בלידות בית, הן הרגישו שהן שולטות יותר בתהליך הלידה והתחלת ההנקה היתה מוצלחת יותר עבורן.
לא לכל אישה זה מתאים ללדת בבית אבל למי שכן, חובה לתת לה את האפשרות המלאה.
למחקר תומך בכך שאישה צריכה להיות בסביבה בטוחה ורגוע למען לידה בריאה וטובה>>http://bit.ly/2rtOfZ5
הממצא העיקרי הינו: "להימנע מהפרעות". המיילדות טענו שאם הפריעו לאישה, היכולת שלה להתרכז באופן מלא בתהליך הלידה יכול להשתבש. הדבר יכול להוביל לצירים לא יעילים וללידה ארוכה יותר. למנוע ולהגן על נשים מפני הפרעות נחשב לתפקיד המרכזי של המיילדת.”
7. "את לא מפחדת שאין שם רופא שישגיח עלייך? למיילדות בית אין את הידע הנדרש כדי לעזור לך אם תצטרכי לפחות תקחי רופא…"
מיילדת בית מגיעה ללידת בית עם ציוד רפואי מותאם ללידה לפי כל ההנחיות והנהלים שקבע משרד הבריאות. מיילדת בית עוברת קורסים להחייאה ועזרה ראשונה מדי שנה. במסגרת לידת בית אין דבר שרופא יכול לעשות שמיילדת אינה יכולה לעשות. אם רופא מאפשר לך להרגיש יותר בטוחה, גם רופא יכול ללוות את הילדה שלך בבית.
מיילדות ומיילדי הבית מגיעים ללידה עם מוניטור אלחוטי, פיטוצין לכיווץ הרחם (למקרה של דימום יתר אחרי לידה), עירוי, קטטר לשלפוחית השתן, ציוד לעירוי נוזלים פלוס נוזלים, ציוד החייאה (אמבו, בלוני חמצן, סקשן לתינוק), סט הפרדה סטרילי (לחבל טבור) וציוד תפירה למקרה של קרע.
בלידת בית היולדת נהנית מליווי צמוד של מיילדת לאורך כל תהליך הלידה וגם אחריה, מה שלא מתאפשר כיום בבתי החולים. מחקרים מראים שליווי מיילדותי רציף משפר משמעותית את תוצאות הלידה.
8. "יש הרבה מחקרים שמראים על יותר תמותת תינוקות בבית- אולי אתן בוחרות רק את המחקרים שמתאימים לכן?"
במספר מדינות בחו"ל, כמו קנדה, ארה"ב ואנגליה, אפשר ללדת בבית עם מיילדת מוסמכת גם במקרים של לידות מורכבות יותר, כמו לידת תאומים, לידת עכוז או לידה רגילה אחרי ניתוח קיסרי. כל המצבים הללו מוגדרים בישראל כהריונות בסיכון גבוה. במקרים אלו, התוצאות של לידות בית הן קצת פחות טובות. בארץ לא ניתן ללדת בבית במקרים שבהם ההיריון מוגדר בסיכון גבוה עם מיילדת מוסמכת.
מחקרים המראים תמותת תינוקות גדולה יותר בלידות בית לעומת לידות בית חולים הם מחקרים שכוללים גם לידות בית שהתבצעו **ללא ליווי של מיילדת מוסמכת**. במקרים אלו יש פי שתיים תמותת יילודים בלידות בית לעומת לידות בית חולים. המחקרים מראים שבטיחות לידות בית לאם וליילוד תלויים במידה רבה בליווי מוסמך.
לכן, אם אישה מחליטה באופן מושכל ומודע ללדת בבית חובה לאפשר לה את הליווי המקצועי.
מחקר המראה את הממצא הזה>> http://bit.ly/2017-ACOG-US
9. המחקרים שמראים שלידות בית בטוחות כמו לידות בבית חולים לא רלוונטיים לישראל כי הם נעשו במדינות שבהן המערכת מותאמת ללידות בית, ובישראל אין תשתית מתאימה.
על פי מחקרים, תוצאות לידות בית הן טובות יותר כאשר הן מתרחשות במדינות בהן לידת בית היא אפשרות סטנדרטית, כמו בהולנד. גם במדינות שאין להן מערכת מותאמת התומכת בלידות בית, כמו בארה"ב, מחקרים מראים כי לידות בית מתוכננות עם מיילדת מוסמכת, עבור הריונות בסיכון נמוך, הן בטוחות באותה מידה כמו לידות בבתי חולים עבור הריונות המוגדרים בסיכון נמוך.על כן, התוצאות של כל המחקרים השונים רלוונטיים גם לישראל.
בישראל יש בהחלט מקום לשיפור שיתוף הפעולה בין מיילדות ומיילדי הבית לבין בתי החולים. יש לעודד את שיתוף הפעולה הזה למען לידות טובות יותר.
מחקר על חשיבות שיתוף פעולה בין הממסד הרפואי למיילדות הבית>> http://bit.ly/2014-tranpsort-collaboration
10. המחקרים שמראים תוצאות טובות בלידות בית מוטים כי בבתי חולים יש יותר לידות בסיכון וזה לא נלקח בחשבון
כל מחקר בנוי היטב עם מתודולוגיה מובנת. למען אמינות המחקרים והממצאים, החוקרים בוחנים נתונים ברי השוואה ומשווים בין תוצאות של לידות בית בהריון בסיכון נמוך לבין לידות בית חולים בהריון בסיכון נמוך.
שיתוף

תגובת העמותה אל חוזר משרד הבריאות הנוגע ללידות בית

הסבר על ההבדל בין החוזר הישן לחדש

עדכון לגבי החוזר: אז למי ששמעה ולמי שעוד לא שמעה פרטים אלו עיקרי הדברים: במשרד הבריאות עומלים בימים אלו על טיוטה כמעט סופית אשר תוגש בעוד כעשרה ימים למנכ"ל משרד הבריאות. מדובר בהנחיות חדשות בנוגע ללידות בית. רוח המסמך כולו אינה מכירה באפשרות שלידת בית היא בחירה לגיטימית. המסמך פותח בהצהרה שהמקום הראוי ללדיה הוא בי"ח.

המסמך דורש מכל אישה שרוצה לידת בית לעבור בהצלחה מספר בדיקות בהריון – מדובר בבדיקות שלא כל אישה רוצה לעבור , וגם בדיקת אולטרסאונד שבועיים לפני תל"מ להערכת משקל. בנוסף על יולדת בית לקבל מכתב מרופא המצהיר על בריאות פיזית וגם על בריאות נפשית. ההנחיות לגבי התנהלות בלידה מגבילות ביותר. למשל בפקיעת מים אחרי 6 שעות חובה להתפנות ההמלצה היא שכל יולדת תתפנה לבית חולים תוך 24 שעות אחרי הלידה. בשפה של המסמך אישה שבוחרת להישאר בבית הרי היא מסרבת פינוי. כלומר ההנחה היא שכולן אמורות ללדת לבי"ח או להגיע לבי"ח מיד אחרי הלידה… בנוסף תינוקות בריאים לחלוטין צריכים להתפנות לבי"ח אם הם שוקלים פחות מדי או יותר מדי בלי קשר למצבם הכללי.

בגיבוש המסמך לא התייעצו לא עם מיילדות הבית ולא עם ציבור הנשים הבוחרות ללדת בבית. הזמן למחות ולערער הוא עכשיו. הבקשה שנמסרה היא לפעול כרגע באופן שישמיע קול חזק וברור אבל לא יעורר פרובוקציות כדי לא לחסום את האפשרות לשיח מול הגורמים המעורבים

לחוזר משרד הבריאות על לידות בית: חוזר משרד הבריאות על לידת בית המעודכן – 2012

תגובת העמותה לחוזר החדש

ליווי לידה פיסיולוגית (לידה המתרחשת במינימום התערבות) זוהי התמחות מיוחדת שיש לה פרקטיקה מבוססת, המבטאת גישה טיפולית ייחודית. ליווי כזה נעשה ע"י מיילדות מוסמכות או רופאים שהתמחו בכך.


מדובר בהתמחות מקצועית בעלת גוף ידע ייחודי המדגישה בין היתר את האוטונומיה של האישה היולדת. החוזר הנוכחי נכתב על ידי בעלי מומחיות אחרת, גם אם דומה, ועל כן נוצר פער גדול בין הצרכים והפרקטיקה של לידות חוץ אישפוזיות לבין הנהלים שמציע המסמך.
מאחר וההריון והלידה הינם תהליך פיסיולוגי שהינו חלק טבעי במעגל חיי האשה, יש לכלול, בנוסף למומחים הרלוונטים, את נציגות ציבור הנשים המעוניינות בלידה פיזיולוגית בכתיבתו, זאת על מנת ליצור נוהל אפקטיבי ורלוונטי, שיכבד את צרכיהן וישיג את הרצון של כולנו
לבטיחות, בריאות ולידה מיטבית.

למכתב המלא : תגובת עמותת "נשים קוראות ללדת" לחוזר משרד הבריאות על לידות בית

הבטים ביואתיים של החוזר לידות בית – פרופ נעם זהר

"אישה המבקשת ללדת בבית, אשר לטובתה, לטובת פרי-בטנה ולטובת הקשר ביניהם שואפת להימנע מן הסיבוכים, הסכנות והנזקים הכרוכים בחדר-לידה של בית חולים – זכאית לעידוד ולתמיכה של המדינה ושל משרד הבריאות, או לכל הפחות לכבוד ולהתחשבות, ולא לגישה העוינת המתגלמת במסמך זה, שיש בו הצרת צעדיה והפרת זכויותיה של היולדת כאדם אוטונומי."

למכתב המלא: הבטים ביואתיים של חוזר משרד הבריאות על לידות בית – פרופ נעם זהר

שיתוף