טראומה בלידה – זיהוי, טיפול והחלמה

אנו מאמינות שאימא ותינוק בריאים הם אימא ותינוק בריאים בגוף ובנפש
הנה כמה כלים כדי לשבור את השתיקה סביב טראומה ואלימות מיילדותית

זיהוי טראומה מיילדותית

רוב האנשים חווים טראומה לפחות פעם אחת בחייהם. אף על פי שכל אישה יכולה לחוות לידה טראומטית, הסיכון גבוה יותר כשמדובר בנשים עם היסטוריה של התעללות מינית בילדות, אונס או טראומה אחרת. לידה היא חוויה טראומטית ב-25% מתוך כלל הלידות. ל8% מהנשים הללו יש סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), על פי מחקרה של שלומי-פולצ'ק (2014).

דעי שאת לא לבד.

לפעמים הגורם לחוויה הטראומטית הוא מקרה חירום רפואי או פציעה קשה, אך במקרים מסוימים לידה שנראית "רגילה", עם אימא ותינוק בריאים פיזית, מסווה בעצם אישה יולדת שהרגישה טראומה במשך או אחרי הלידה. נשים המגיעות ל"נשים קוראות ללדת" ולארגונים ועמותות ברחבי העולם העוסקים בזכויות הנשים היולדות עם הטראומה שחוו, מעידות על כך שלרוב הטראומה נובעת מהאופן שבו התייחסו אליהן במשך הלידה (חוסר כבוד לגופן ולהחלטותיהן) ולאו דווקא מהנסיבות הרפואיות הקשורות ללידה.
"טראומה בלידה היא בעיני המתבונן," מסבירה שריל טטנו בק (Beck), מרצה לסיעוד ומומחית בתחום לידות טראומטיות. היא מציינת שזה לא נדיר שאותה לידה נתפסת כרגילה מבחינת הצוות הרפואי וכטראומטית ליולדת. כפי שיולדת אחת הסבירה על לידתה: " נראיתי בסדר בגלל האפידורל, אבל הגעתי למקום מאוד שחור מבפנים, עם פלאשבקים. מתתי מפחד אבל אף אחד לא ידע את זה. עכשיו כשאני שוב בהיריון, אני בחרדות."

יש לאירוע סיכון גבוה יותר להיחוות כטראומטי כאשר:
• הוא לא צפוי
• הרגשת חוסר יכולת למנוע אותו
• היית נסערת מאוד בגללו
• אינך יכולה להפסיק לחשוב עליו, או
• אינך מסוגלת להיזכר בו

טראומה בלידה יכולה להשפיע לא רק על האישה היולדת. רוב הנתונים על טראומה בלידה מדברים על האם כמי שסובלת, אבל היום גם האב והמלווים האחרים מוכרים כמושפעים מטראומת הלידה. מבחינת אנשים רבים הפן המפחיד או מסכן החיים של הלידה הוא הגורם לטראומה, ואילו מבחינת אחרים זה יכול להיות פן אחר של הלידה כגון איבוד שליטה, חוסר הסכמה עם הליך רפואי או ההתנהגות של האנשים המעורבים.

הסימפטומים הרגשיים, הפסיכולוגים והפיזיים של טראומה כוללים:
• הלם
• כעס
• הכחשה וחוסר אמון
• חוסר תחושות רגשיות
• בדידות חברתית
• מחשבות טורדניות של האירוע
• פלאשבקים
• אשמה
• בושה
• עצב
• קושי בריכוז ו/או בעיות זיכרון
• חרדה, עצבנות או דריכות
• דופק מואץ
• חוסר תחושה, הרחקת אנשים
• נדודי שינה וסיוטים
• כאבי שרירים
• קשיים מיניים
• עייפות
• מתח שרירי

המשימה שלנו ב"נשים קוראות ללדת" היא לתת מידע, לתמוך ולאפשר. אנחנו מאמינות שכל אישה צריכה לקבל את ההחלטות שלה לגבי הצרכים שלה. כאשר אנחנו מתמודדות עם טראומה, לפעמים הדברים נראים הרי גורל וקשה לדעת מאיפה להתחיל.
הדאגה לעצמך היא חיונית. טיפול בעצמך אולי לא בסדר העדיפויות שלך, אך זו הזדמנות בשבילך לזהות איזה תחום בחייך זקוק לתשומת לב מידית. התחילי משם. לפעמים קשה לשים את עצמך בעדיפות ראשונה, אבל זהו צעד חשוב בדרך להחלמה ולשמירה על בריאותך. ככל שתקבלי עזרה מתאימה מהר יותר, כך גם ישתפרו סיכויי ההחלמה שלך בזמן קצר ככל האפשר.

לעדות על יחס בלתי הולם והפרת זכויות בלידה
לקו ליולדת – קו סיוע לנפגעות בהליכי הריון ולידה

מידע חשוב לאימהות

אם הייתה לך לידה קשה או טראומטית, חיוני שתקחי לעצמך את הזמן לבחון איך מרגישה כלפי חווית הלידה שלך ושתתני תשומת לב לסוגיות שדורשות אותה.
לטראומה מיילדותית יש אפקט דומינו אצל האישה. אבות ובני זוג גם יכולים לחוות טראומה מלידה קשה. מחקרים מראים שתומכי אישה בלידה (במיוחד דולות ומיילדות) חוות לעיתים קרובות טראומה משנית. טראומה מסוג זה יכולה להשפיע על הזוגיות ועל התא המשפחתי. בנוסף, מחקרים באפיגנטיקה מעידים שאישה יכולה להעביר את הטראומה לתינוק ברחמה.
מאוד חשוב לזכור שלכל אישה יש תגובה הייחודית לה לטראומה וגם לתהליך ההחלמה. אין צורה נכונה להתקדם בתהליך ההחלמה, ועל כל אחת למצוא את הדרך שלה. לפעמים נדרשים חודשים או שנים כדי לעבד ולקבל את הזכרונות והרגשות הקשורים לטראומה. חשוב למצוא איש מקצוע או קבוצת תמיכה שיכולה לתמוך בך בתהליך ההחלמה, וחשוב מכך שתהיי סבלנית ואוהבת עם עצמך. תני לעצמך זמן להתאים את עצמך לתהליך ההחלמה בדרך שלך.
הרבה נשים שנושאות טראומה מהלידה אינן סובלות מכל תשעת הסימפטומים הנדרשים לאבחון PTSD, אבל הן סובלות מטראומה. לא משנה איפה את נמצאת בספקטרום, מגיע לך איזון, בריאות והגשמה בחווית האימהות.

החלמה מטראומה

ישנן דרכים רבות שבהן אפשר לעזור לעצמנו להחלים מטראומות בזמן ובדרך שלנו. כל משפחה עם תינוק שהגיח לעולם מבינה עד כמה תמיכה היא דבר חשוב, אבל כשמדובר במשפחות הנושאות טראומה, תמיכה יכולה לייצר את ההבדל בין הישרדות לשגשוג.

הנה מספר רעיונות שהורים טריים יכולים לשקול בהליך ההחלמה שלהם:

לבקש עזרה – זה אינו סימן לחולשה אלא לאומץ, כאשר מישהו מבקש עזרה בעת הצורך. כדאי לשקול בקשה מחברים או משפחה לניהול רשימת ארוחות שיביאו לכם, כדי לצמצם את המטלות שאתם מתמודדים אתן.
סידור שינה – תשקלו לבקש מחברים או משפחה לבוא לשבוע או שניים לעזור לכם, כדי שתוכלו לישון בלילה. אפשר גם לקחת עזרה של דולה פוסט-פרטום שתתמוך בהתאקלמות של תינוק חדש. שינה היא דבר חיוני למצב הבריאותי והנפשי כדי להחלים אחרי לידה.
עט הקסם – בשביל הרבה אנשים כתיבה ביומן האישי או כדי לחלוק את זה עם אנשים היא סוג של תרפיה. אפשר לשקול לכתוב לרופאה או למיילדת שלך, למקום הלידה, לתומכת הלידה, כדי שהם ידעו מה החוויה שהתקבלה אצלך ומה הרגשות שלך לגבי הלידה, את יכולה להיעזר בקו ליולדת עבור זה. מספר נשים מבקשות את התיק האישי שלהן, משוות את זכרונן עם הכתוב וממלאות לעיתים פערים בזמן או בתקשורת. לפעמים זה עוזר, לפעמים זה חסר משקל ולפעמים זה מערער. זוהי בחירה של כל אישה אם יהיה זה צעד נכון מבחינתה בתהליך ההחלמה.
לפעול – אם את מרגישה צורך לעשות יותר, את יכולה להגיש תלונה במילוי דף זה ו/או לפנות לקו ליולדת. על פי חומרת המקרה, כדאי לשקול אפשרות של הגשת תביעה, אם כי זה יכול להיות תהליך ארוך ומייגע.
לדבר – לדבר עם חברים ומשפחה תומכים על הרגשות שלך, למצוא קבוצה תומכת של נשים עם לידות טראומטיות, ללמוד על פוסט טראומה, דיכאון אחרי לידה ועל חרדות.
ללמוד ממומחיות – לדבר עם נשות מקצוע תומכות שיכולות לעזור לך להבין מה קרה בלידה.
ריפוי עצמי – לתרגל באופן עקבי טכניקות הרפייה, להפחית את רמת הלחץ והחרדה ולנסות להקפיד על שעות שינה מספקות.
סימני מתח – לפעמים נשים עם רקע של טראומה מתעלמות מהרגשות ותחושות גופניות, ולא מבינות שחלק מהתופעות הן בעצם תגובה ללחץ. היכרות עם סימני האזהרה יכולה לעזור בזיהוי ולמנוע התמוטטות.
יום יום – אין זמן מוקצב להחלמה, וחלק מהתהליך כולל גם "כשלונות". ההחלמה אינה תהליך לינארי רציף. כדאי להיות מודעות לכך שיש גם "נסיגות", להכיר בהן ובכך שהן חלק מהדרך ולבקש תמיכה כדי להמשיך. כולנו מועדות ונופלות. תמיכה ראויה יכולה לסייע לנו לקום ולהמשיך ללכת.

זכרי, את לא לבד ולא צריכה להיות לבד.

הטקסט מתורגם בתרגום חופשי מהאתר של תנועת "Improving Birth" האמריקאית

שיתוף

עדות לידה – חתך חיץ ללא הסכמה

"המיילדת אומרת שחייבים לחתוך, שהוא יתקע או שאני אקרע לגמרי. היא מתכוננת לחתוך. אני צורחת לה "לאאא!!!"
*****************

אלפי נשים, נחתכות על-ידי מיילדות ורופאים בלידה מדי שנה בישראל.
פעמים רבות החיתוך נעשה מבלי לקבל הסכמה של היולדת, ולעיתים אף מבלי לידע אותה טרם החיתוך.
מדובר במעשה טראומטי ומכאיב, מדובר בהפרה בוטה של הזכות של כל אישה על גופה.
לפי חוק זכויות המטופל, סעיף 13: ״לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת"

הנה סיפור אחד מיני רבים שהגיעו אלינו, על תופעת חיתוך יזום ללא הסכמת היולדת.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
עדות לידה, אסף הרופא

שבוע 38 – זו הייתה הלידה הראשונה שלנו.

חודש תשיעי – יום לפני ערב פסח, שש בבוקר ירידת מים בטיפטופים. אני מעירה את בעלי ואומרת לו שנראה לי שהגיע הזמן. הוא קם במהירות ואני מתארגנת לי בסבבה. בינתיים מתזמנת כל 10 דקות ציר, כואב אבל נסבל. קצת לפני 15 אנחנו באוטו מרופד במגבות בדרך לאסף הרופא. כל 8 דקות ציר. פקקים. פקקים ארוכים.

מגיעים לבית החולים, נכנסים לקבלה – תמלאו פרטים, תעשי בדיקת שתן, חוקן, וכמובן, מוניטור. רק כמה דקות. תשכבי, פתיחה 4 – הולכים לחדר לידה, מבקשת להתקלח. נועלת את עצמי במקלחת והמים החמים מרגיעים כל ציר בצורה מושלמת! המיילדת צורחת עליי לצאת, שהתינוק לא יצא לי שם… "אפידורל?" היא שואלת. עוד כמה כואב זה יכול להיות?

עולה למיטה, פתיחה מלאה, מבקשת ללדת בכריעה, או על שש, המיילדת מסרבת בטענה שהתינוק יפול והיא לא תוכל לתפוס אותו. כואב לי. אין לי כוח להתווכח, ורוצה לשמור על אוירה חיובית. שוכבת.

״אוטוטו״ היא אומרת לי להתכונן ללחוץ, מרגישה את הצירי לחץ. הם חזקים אבל קצרים, הראש כמעט בחוץ.
ירידות בדופק. היא רוצה לחתוך, אני מתחננת שלא, ומבטיחה ללחוץ חזק יותר, היא עושה לי עיסוי עם שמן שמרגיש ממש רע וכואב לי. לוחצת את נשמתי, אבל מרגישה שהשכיבה פועלת לרעתי. היא אומרת שחייבים לחתוך, שהוא יתקע או שאני אקרע לגמרי.
היא מתכוננת לחתוך. אני צורחת לה "לאאא!!!"
היא אומרת שאני לא ארגיש את זה כי היא תחתוך באמצע ציר וזה לא יכאב. מתפללת שלא יגיע ציר, אני הולכת להרגיש איך חותכים אותי באזור הכי רגיש ללא הרדמה!
אני שומעת אותה מדברת עם מיילדת צעירה מגרמניה ומסבירה לה איך חותכים בישראל באלכסון ואני שומעת כל מילה. הבנתי, אני הולכת להיות דוגמנית לסטודנטית הזו.
הסטרס עולה, הציר מגיע ואיתו המספריים.

הרגשתי ה-כ-ו-ל!
אפילו שמעתי את רעש החיתוך.
הצמרמורת עדיין עוברת בי כשאני נזכרת.

היא מדריכה אותי ללחוץ גם בלי ציר כמה שאני יכולה, כבר רואים את הראש: "יש לו שיער!" היא אומרת לי שזה אוטוטו נגמר ואני לא מאמינה, היא לוקחת לי את היד ושמה על ראשו, זה נותן לי כוח ואני לוחצת! הכי חזק שיכולתי!

10:56 הוא בחוץ! אני בשוק!

כבר לא כואב כלום. היא שמה לי אותו על הבטן.
המיילדת מכינה את בעלי לחתוך את חבל הטבור, אני מבקשת לחכות. היא אומרת משהו מפחיד על עודף דם ואני, אחרי לידה, מלאת אנרגיה ובו זמנית חסרת כוחות לויכוחים. אומרת לה רק עוד קצת. בעלי חותך את החבל. לוקחים אותו מיד לשקילה, עוטפים אותו ומביאים אותו לבעלי.
לוחצים לי חזק על הבטן שתצא השליה, היא יוצאת, זה כואב, אני מרגישה את החתך. כולי דם ומקוניום שיצא ממנו ממש כשהגיח לעולם.
מים עם סבון רותחים! רותחים!!! נשפכים עליי כאילו אני חפץ דומם ללא רגש.

הרופאה מגיעה לתפור. צעירה, רצינית, מרגישה שאני האישה המיליון שהיא רואה בשעה האחרונה. אין חיוך, אין זמן להסברים. אמרתי לה שתתן לי שניה כי הכול שורף שם. היא ממש התעצבנה שאני לא היחידה ושאין לה זמן לחכות.
אני רק עוד גוש בשר שקרעו אותו, ועכשיו צריך לתפור ולתקן. היא מזריקה לי חומר הרדמה מקומי.

נפלא, אפשר לנשום.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

זכותך לבחור אם את מעוניינת בחיתוך יזום של איבר מינך – זה הגוף שלך!
זכותך להיות קודם כל מיודעת על ההליך בטרם יבוצע, ולא פחות מכך זכותך לסרב.
זכותך לדרוש, אם כבר הסכמת לחיתוך, שיבוצע תחת הרדמה (אפידורלית או מקומית)
אם סרבת לחיתוך, ונחתכת בכל זאת – זאת תקיפה, וזה מנוגד לחוק. (לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין)

להסבר אודות זכותך להסכמה מדעת — > http://bit.ly/1SzrwRV

האם ידעתן שרבים מהרופאים והמיילדות מאמינים שאין צורך לבקש את הסכמת היולדת לביצוע החתך?
האם ידעתן שבחלק מבתי הספר למיילדות אפילו לא מלמדים שחתך ללא הסכמה הינו תקיפה?

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

משנת 1900, עם מעבר הלידה לבית החולים, סברו הרופאים שהטכנולוגיה עדיפה על הליכים טבעיים והחלו לבצע חיתוך של איבר המין באופן כמעט אוטומטי. בעבר האמינו שהחיתוך מגן מפני נזק ברצפת האגן ומפני קרעים בפי הטבעת.

הנה מחקר שנעשה בסורוקה בשנת 2012 ובדק 160,000 לידות ומצא כי החיתוך עצמו אינו מקטין את הסיכון לקרע. ולמעשה אפילו מעלה באופן מובהק את הסיכון לקרעים בדרגה 3-4 (קרעים בדרגה חמורה יותר) הדבר נכון גם במקרים של לידה מכשירנית (למחקר –>http://1.usa.gov/1OyvPcg)
בעקבות המחקר הזה אחוז האפיזיוטומי בסורוקה ירד ממעל 30% למתחת ל 5%.

איך יכול להיות שמערכת הבריאות שלנו מכירה את המחקר הזה ואף בית חולים חוץ מסורוקה לא מיישם אותו?

מחקרים אחרים מראים כי ההחלמה מחיתוך יזום ארוכה יותר מאשר מקרעים ספונטניים.

**ארגון הבריאות העולמי** קבע כי רף החיתוכים היזומים יעמוד על מקסימום עשרה אחוזים, וזה באמת שעור החתכים היזומים באירופה. בארה"ב הוציא ארגון הגינקולוגים הוראה לבצע חיתוך במצבים קריטיים לאם ולתינוק בלבד. (http://bit.ly/1SzpXTM)
בישראל, כפי שאפשר לראות בתמונה, הממוצע גבוה בהרבה.

שימו לב שישנם בתי חולים (ביניהם מאיר ואיכילוב) שאינם מדווחים על הסטטיסטיקות שלהם
מה הם מסתירים?
זכותנו לדעת מה נהוג בבית החולים אליו אנחנו ניגשות ללדת.

למרות שמחקרים מצאו כי קומפרסים חמים מורידים את אחוז הקרעים החמורים, הנושא כלל לא נלמד בבתי הספר למיילדות בארץ. (http://bit.ly/1PqFC1g)

אנחנו יודעות שבמקרים קיצונים של מצוקת עובר אכן יש אינדיקציה לביצוע חתך.
יש לשמור את המספריים למקרים אלו בלבד

בנוסף , נהוג בארץ בכל לידת ואקום לבצע חתך, זאת למרות שאפילו נייר העמדה הישראלי בנושא מציין כי אין חובה לחתוך בעת ביצוע ואקום.http://bit.ly/1ZETDy5

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **

האם חתכו אותך במהלך הלידה? האם הודיעו לך מראש על כך?
ביקשו את רשותך? האם נתת את הסכמתך לביצוע החיתוך?
האם הובהר לך שזכותך לסרב? האם דרשת הרדמה מקומית ולא נענו לדרישתך?

כתבי לנו בתגובות על החוויה שלך בלידה, זה חשוב לנו וחשוב ליולדות אחרות ללמוד מניסיונכן.

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
בנוסף, נודה לך מאוד אם תוכלי למלא את הטופס הבא:
http://bit.ly/1N9TknL
תיעוד המקרים יסייע לנו להראות לבתי החולים ומשרד הבריאות את היקף התופעה ולהביא לשינוי ממשי

** ** ** ** ** ** ** ** ** ** ** **
הפוסט המקורי פורסם בעמוד הפייסבוק שלנו ב21.1.16 ונשים רבות שיתפו במקרים דומים:
http://bit.ly/1XxRjcp

12508976_961647283923254_3036711104937716254_n

 

 

שיתוף

עדות על הפרת זכויות ואלימות בלידה

עמותת נשים קוראות ללדת לקחה על עצמה לטפל בנושא האלימות המיילדותית. כדי לפעול על מנת שאף אשה לא תחווה יותר יחס משפיל בזמן הלידה.
כמו כן, אנו מטפלות בכל מקרה בו הופרו זכויותיך בלידה. כגון- זכותך להסכמה מדעת

לשם כך הקמנו את ׳קו ליולדת׳ שמטרתו לתת מענה לנשים שנפגעו או זכויותיהן הופרו בלידה.

אנו פועלות על מנת לתעד את המקרים במטרה לפעול מול בתי החולים ומשרד הבריאות ולהראות את היקף התופעה ולהביא לשינוי. לטופס עדות על יחס לא מכבד בלידה ואלימות מיילדותית

לפי חוק זכויות החולה:
סעיף 6 :״מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.״ לכל אשה מגיע יחס מכבד, מעצים ותומך, כל אשה זכאית לקבל את מלא המידע ושהצוות יתמוך בהחלטותיה.

סעיף 13: ״לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.״

אם נאמר לך משפט מזלזל, או התיחסו אליך בצורה לא נאותה
אם לא קיבלת הסבר על טיפול, אילצו אותך לעבור ניתוח קיסרי או חתך חיץ (אפיזיוטמיה) בלי שנתת לכך הסכמה מדעת
נודה לך מאוד אם תוכלי למלא את הטופס הבא.
תעוד המקרים יסייע לנו להראות לבתי החולים על היקף התופעה ולהביא לסיומה.
הפרטים האישיים שלכן לא יעוברו לשום גורם אחר (לרבות בתי החולים) ונועדו לשם אימות המידע בלבד.

חשוב לציין שאין אנו מתייחסות רק ללידה עצמה אלא לכל טיפול גינקולוגי, בין אם מדובר בזמן ההריון, הפלות, לידה שקטה ומשכב לידה. אתן יכולות לשתף אותנו בחוויות שלכן ממיון נשים, ליווי הריון, רופא/ת נשים, אשפוז במחלקות הריון בסיכון, מחלקת נשים ויולדות.

אם את אשת צוות או שהיית עדה ליחס לא מכבד או הפרת זכויות אחרת, תוכלי גם את למלא את הטופס.
הפרטים של מוסרת המידע בשום אופן לא יועברו לבית החולים

לטופס: http://bit.ly/1N9TknL

שיתוף