את כולנו חינכו מגיל קטן שבנים אוהבים כדור רגל וכדורסל ואילו בנות אוהבות לשחק ברבביות ומשחקי דמיון. ובגלל שחינכו אותנו כך, סביר להניח שזה מה שנלמד את ילדינו מגיל צעיר. אבל בגלל שאנחנו דור אחר, מתקדם יותר ונאור יותר, עלינו להבין שהעולם לא נשאר כפי שהיה בעבר וטוב שכך. עלינו ללמד את הילדים שלנו בין אן מדובר בבנים או בין אם מדובר בבנות, שהם יכולים ומסוגלים לעשות כל דבר.
ויפה שעה אחת קודם – מתי התחיל השינוי?
בימים שבהם נשים יכולות להגיע להישגים מרשימים ביותר הן בענפי הספורט, הכלכלה והמשפט, אין מקום לאמירות מסוג שמגמד נשים. דווקא להיפך, השינוי שהחל עוד מתחיל שנות ה- 90 יכול רק להוכיח שנשים, ניצחו בכל הקשור לשיווין זכויות ושילובם בכל תחומי החיים.
בגלל שאנחנו מדברים על ילדים וכיצד להכווין אותם לשיווין בין בנים לבנות עלינו לתת מקום לתחושותיהם ולגרום להם להבין שאין הבדל בין ההצלחות של בנים ובנות.
דוגמאות מחיי הילדים במסגרת בתי הספר
כל בית ספר קיימות קבוצות בנים שמשחקים כדור רגל בהפסקות ויש תמיד את הילדות ש"נדחפות" ורוצות גם כן, מה עושים הבנים? ישר אומרים להן אמירות כמו – "את בת, בנות לא יודעות לשחק" ואז מתחילים לשאול אותן שאלות כמו – " את יודעת מה זה בלם? את יודעת מה התפקיד של שוער?
ובנות כמו בנות, יש להן תשובה לכל דבר, גם היא לא כל כך קשורה לגופו של עניין. חלק מהבנים ששיחקו, יגיעו הביתה עם החוויה הזאת ויספרו להורים שלהם מה היה, שהבנות רצו לשחק והבנים לא נתנו להן. התפקיד שלנו כהורים היא קודם כל להקשיב ואז לשאול שאלות מכוונות שיגרמו לילד בסוף השיחה לחשוב אחרת.
כמובן שאנחנו מלמדים אותם לחשוב אחרת ואין מקום לכעס או שפיטה מצדנו ולכן נשאל שאלות כמו – "למה הבנות לא יודעות לשחק כדור רגל, ניסת לשחק איתן?" , "למה אתה חושב שבנות לא יכולות לשחק" ואז לתת דוגמאות על ידי עובדות – "אתה יודע שיש קבוצת כדור רגל של בנות מגיל צעיר ועד לגילאים מבוגרים?" לאחר שמתפתח שיח מכבד וענייני מאוד יכול להיות שאותו הילד יצרף את הבנות במשחק ביום למחרת ואפילו ישכנע את חבריו לעשות כמוהו.
לסיכום הכל מתחיל ונגמר בחינוך בבית
ראשית החינוך, יסודות החינוך, מתחילים בראש ובראשונה בבית, ולכן מה שהילדים שלנו רואים בבית ונחשפים לכך בכל יום, כך הם יישמו כמבוגרים ולכן אנחנו ההורים חייבים להוות דוגמא כיצד השוויון בין אבא לאימא מתקיים גם בבית שלנו, איך חלוקת התפקידים מתחלקת בין שינהם, בטיפול הילדים, בחינוך הילדים, בארגון וסידור הבית ובכלל בכבוד ההדדי שחייב להתקיים בין ההורים.